קדימויות בטיפול רפואי
המשנה בסוף מסכת הוריות (פרק ג, משנה ז-ח) מגדירה דיני קדימות הנוגעים ישירות גם לטיפול רפואי:"האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבדה והאשה קודמת לאיש לכסות
השבוע קיבלתי טלפון מקופת חולים בה אני חברה ובשיחה ניסו לשכנע אותי להצטרף (וגם לצרף את שלושת ילדי) לביטוח על תרופות שלא בסל ו/או ניתוחים בחו"ל וכו`. מצד אחד אני מרגישה שנכון "להיות מכוסים" לכל צרה שלא תבוא אך מצד שני אני מרגישה שזה כאילו להתכונן מראש שיקרה משהו ואולי זה אפילו מביע חוסר אמונה שבע"ה הקב"ה איתנו ואם יקרה או צריך לקרות משהו הפתרונות בידיו ולא בידי בטוח זה או אחר שאני אעשה (ואני יותר מתחברת לתחושה זו) מה עמדת ההלכה בנושא?
ביטוח מכל סוג שהוא, משמעותו תשלום פרמיה לחברת הביטוח כדי שאם יתרחש אירוע שעלול לגרום נטל כלכלי קשה, הנטל הזה ימנע בעקבות הביטוח.
מאחר ומדובר בשיקולים כספיים מקובלים, אין שום איסור לרכוש ביטוח, אם לפי הערכתכם האישית הביטוח באמת כדאי לכם.
גישה כזו נחשבת על ידי הפוסקים כ"השתדלות" סבירה, מותרת ואפילו מומלצת.
המשנה בסוף מסכת הוריות (פרק ג, משנה ז-ח) מגדירה דיני קדימות הנוגעים ישירות גם לטיפול רפואי:"האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבדה והאשה קודמת לאיש לכסות
אני לוקחת אנטיביוטיקה כבר למעלה משבוע פעמיים ביום. מה לעשות ביום הצום? האם לוותר על כדור אחד ולקחת כדור אחד רק במוצאי הצום או שעדיף
שלום רב. אני בחורה בת 27 וחצי רווקה, סובלת מחרדות ודיכאון מזה כ 11 שנים, ומקבלת טיפול תרופתי. היו לי קשרים רציניים , אך הרגשתי
שלום רב, אני בקשר עם בחור כבר מעל שנה ואנו מעוניינים להתחתן כמה שיותר מהר ולהקים בית יהודי כשר. אולם, אני עוברת טיפולי לייזר להסרת