בירור דעת הגרש"ז לגבי עובר תוך 40 יום

עיינתי בנשמת אברהם חו"מ תכה , ובתשובות באתר
ולא יצאו לי דברים ברורים, אני שואל לצורך לימוד ולא הלכה למעשה.
בתיסמונת דאון
א. האם כל העניין שהגרש"ז שלח לצי"א זה רק לאחר יום ה-40? ודעתו שלפני מותר?
ב. האם מה שהגרש"ז אמר לכם שדעתו נוטה כהאג"מ, האם בכל ההריון או רק לאחר 40 יום?
ג. הבנתי שאם יש חשש שתטרף דעתה מותר להפיל גם לאחר 40 יום, אבל בזה המציאות היא שבד"כ לא נטרפת דעתם בזמן הלידה, אבל בהחלט יכול להשפיע על כל הזוגיות וחינוך הילדים, ויהיה קשה להם להוציאו מהבית בגלל לחץ הסביבה, וגם בגלל שהם יודעים לכשיולד הם לא יזניחוהו בכל מחיר כבד ככל שיהיה, האם בזה התשובה ברורה לאיסור – לפוסקים שהפלה זה דאורייתא? או שיש בזה דין "רודף" – ואז מה ההבדל בין עובר לבין ילד שנולד כבר כתיסמונת דאון?

כמו שציינתי השאלה לצורך לימוד, לא מקרה שלפנינו
תודה רבה ויש"כ