גילוח הצואר בתער

שולחן ערוך יורה דעה סימן קפא סעיף יא:

"פאות הזקן הם ה', ורבו בכם הדעות, לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל"

רמ"א: ואפילו תחת הגרון (ב"י בשם אגרת ר"י וסמ"ג).

מהדין מה שמתחת לגרון (גרגרת) לא נחשב פאת זקן משום שלא נראה "פאה" כלל, ולכן מותר בהשחתה, ובגילוח בתער. וזהו פסק השו"ע ומ"מ כתבו הראשונים שאסור מדרבנן אף מתחת הגרון. וזהו המקור לדברי הרמ"א.

ונאמרו בזה כמה טעמים: לפי שלפעמים הוא מושך העור של הפאה כלפי מטה ויש חשש להשחתה. טעם נוסף מובא בשם ר' יונה שדומה לתיקון נשים ויש בזה חשש "שלא ילבש" ויעוין בביאור הגר"א שדחה טעם זה.

להלכה בודאי צריך להחמיר כדעת הרמ"א ואפי' בצוואר מתחת לגרון (גרגרת) ואם יש צער גדול יש מקום להקל מתחת לגרון כדעת השו"ע כי במקום צערא לא גזור רבנן. ויש להקפיד בזמן הגלוח שלא למשוך את העור.

אבל בודאי בגרון עצמו ומעל הגרון אסור מדינא ואין מקום להקל בזה כלל.