חובה הלכתית לאב לטפל בבנו – גם רפואית?
האם ישנה חובה הלכתית לאב לטפל בבנו בצד הרפואי: זה נכנס בסניף של אוכל? ואם הילד מעל גיל 6 האב אינו חייב?
האם דם הבא מחמת גידולים ברחם (כגון: פוליפים, שרירנים), דלקות בעיות בקרישת הדם, העידר ביוץ וכו וגורם לדימום רחמי כבד נחשב ל"דם מכה" או שזה "דם נידה" ?
אוה לקבלת תשובה בהקדם
א. בעיות בקרישת דם מגבירות גם דם וסתי וגם דם מכה לכן לא ניתן להקל בדימום הקשור בליקויי קרישה.
ב. דימומים כתוצאה משינויים הורמונליים כולל אלה הנגרמים בגלל ביוץ וכן אלה הנגרמים בהעדר ביוץ עקב חוסר איזון הורמונלי ("דמם שבירה") – נחשבים כדימומים אוסרים כמו דם וסת.
כך פסק בצדק הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.
ג. דם שברור בודאות שמקורו אך ורק בגידול שמדמם בתוך הרחם – איננו אוסר.
אבל פוליפים וכן שרירנים בחלל הרחם יכולים גם להגדיל את הדמם הוסתי ולכן בלתי אפשרי להקל בצורה גורפת.
לכן חובה לשאול בכל מקרה שאלת רב.
האם ישנה חובה הלכתית לאב לטפל בבנו בצד הרפואי: זה נכנס בסניף של אוכל? ואם הילד מעל גיל 6 האב אינו חייב?
לפני ארבעה חודשים הותקן לי התקן(הסוג שעולה 500 בערך) ומאז יש לי המון התקפים של כאב ודימומים כמעט כמו מחזור. רופאת נשים בדקה וראתה שההתקן
שלום רב, אני בת 30 ונמצאת בשבוע 8 להריון, גרה ברומא, איטליה. לפני שבועיים הגעתי לבית חולים עקב דימום מסיבי ולאחר אולטראסאונד התברר שהעובר השתרש