שאלתי היא בדיני נדה. אשה בהריון עם תאומים זהים. היא אמורה לעבור בימים הקרובים ניתוח קיסרי. היות ויש לה שלית פתח מרכזית וגם שליה נעוצה, הוחלט לאחר היוועצות במספר רופאים וביניהם דוקטור שיה משערי צדק לבצע יילוד התינוקות ומיד לאחר מכן כריתת רחם מבלי לנסות להפריד את השליה.
שאלתי היא האם הפרוצדורה הזו או דימומים שיבואו מטמאים את האישה טומאת נידה – במיוחד כשהאשה תשמח למעט מגע לאחר הלידה משום שהיא מאוד מדוכאת מכך שצריך לכרות את הרחם.
אשמח אם שאלתי תופנה לרב ד"ר מרדכי הלפרין שאני מכירו ומוקירו כתלמיד חכם מובהק.
א. לידה בניתוח קיסרי איננה יוצר טומאת נידה בתנאי שלא היה דימום נרתיקי שמקורה ביציאת דם מהרחם דרך צואר הרחם.
כל עוד לא ניתן לוודא זאת באופן מוחלט ומוסמך, יש לנהוג כמו בלידה רגילה.
ב. לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל גם אחרי כריתת רחם שלמה שלא בהריון, מן הראוי לטבול פעם אחת (ללא ברכה).
אשתי שבועים אחרי התאריך לידה ואומרים הרופאים שצריך לעשות זרוז (מי שפיר 2 או 3 גם עשו לה פעמים פיטוצין-זירוז ולא עזר. עוד פרט שלאשתי
בילקוט יוסף כתוב בסימן קח סעיף ח לגבי תפילת תשלומין: לא היתפלל ערבית יכול לצאת ידי חובה ע"י שליח צבור שאומר לש"צ שיכוון לפוטרו והוא
שלום רב, אני בהריון תאומים בשבוע 32, חודש שמיני, הריון שמעצם טיבעו הינו הריון בסיכון עם חשש ללידה מוקדמת. האם עלי לצום השנה ב-ט' באב?
