כבוד הרב,
שלום,
אני סטודנט בלימודים לתואר ב 'מדעי הרפואה' המכוון לעיסוק במחקר רפואי.
שאלתי היא כיצד עליי לנהוג בדיסקציות הנערכות כחלק מקורס בנוירואנטומיה השנה?
תודה רבה.
מאור עוזרי.
א. על השיטות השונות בין הפוסקים ניתן ללמוד בספרים החשובים לב אברהם ונשמת אברהם. ספרים אלו מובאות גם הדעות המתירות הסתכלות בניתוח, למשל דעת שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' פד, ושו"ת הר צבי יו"ד סי' רעח. בספר לב אברהם קל למצוא את הדיון בעזרת תוכן הפרקים. בנשמת אברהם הדיון מובא בכרך ב (יורה דעה) סי' שמט.
ב. למקורות שצוינו למעלה יש להוסיף את הערך המקיף ניתוח המת באינציקלופדיה ההלכתית רפואית של הרב פרופ' אברהם שטינברג (הוצאת מכון שלזינגר, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים) על שלל מקורותיו. כרך רביעי, ערך 'ניתוח המת' עמ' 528 – 599
ג. לסיכום מעשי, ניתן לסמוך בעת הצורך על הפוסקים המתירים הסתכלות. הסתכלות פירושה הסתכלות פסיבית בלא הנחיה של המנתח על ידי המסתכל.
ד. לדעת החזון איש, עיון לימודי איננו מוגדר כהנאה.
אני מביא תשובה לכבי שז"ל: א. לשז"ל מרובה בתקופת הרווקות יכול שתהא השפעה מסויימת על חיי הנישואין. השפעה זו קטנה יותר ככל שגיל הנישואין צעיר
אישה יהודיה לא יכולה ליצר ביציות. אם יעבירו לה (כ"פונדקאית") ביציות מאישה לא יהודיה שהופרו in vitro מזרע של גבר לא יהודי ואותה אישה יהודיה
לכב' הרב אני עושה עבודה בביולגיה על הפריה חוץ גופית לצורך ברירת עוברים והמקרה שבחרתי הוא זוג שיש סיכוי שהילד יצא לבקן האם מותר מבחינה