האם יש הסבר רפואי לכך שבן שבעה ובן תשעה יכול לחיות אך לא בן שמונה?
אנא עיין במקורות הבאים:
הלפרין מרדכי, מבוא לסוגיית "בן שמונה" – הגדרה הלכתית ואבחנה רפואית , ספר אסיא ח', עמ' 295-299 (1995); אסיא מה-מו, עמ' 92-96.
גוטל נריה, בן שמונה – פשר שיטת חז"ל בנוגע לוולדות "בני שמונה" , ספר אסיא ח', עמ' 300-314 (1995); אסיא מה-מו, עמ' 97-111.
אש אבנר; רייס רוזמרי, בן שמונה – מקורות קלאסיים לאמונה עממית, ספר אסיא ח', עמ' 315-320 (1995); אסיא מה-מו, עמ' 112-117.
וואלפיש שלמה, בן שמונה – תיקון טעות בציטוט , ספר אסיא ח', עמ' 321 (1995), אסיא מט-נ, עמ' 172.
במאמר הראשון ברשימה (מבוא לסוגיית "בן שמונה" – הגדרה הלכתית ואבחנה רפואית), הבאתי נתונים על סיכוי חיים קטן יותר בנולדים בחודש השמיני, וכן את הסיבה הרפואית המשוערת לכך.
נשאלתי על תרופות העשויות מקונכיות אודה לכם מאוד אם תשלחו לי חומר בנושא.
לכבוד הרב הלפרין שלום וברכה, האם ידוע לרב מקור בשו"תים של הרב עובדיה יוסף שבו הוא דן בגדרי תחבושת הגיינית ככלי שאינו מקבל טומאה? מביאים
האם ניתן לחלל שבת על צלקות? למשל, ילד ש"נפתח"לו הסנטר בצורה מכוערת מאד, והרופא במקום נותן לו טיפול ומבטיח שיישאר בחיים, אך אם לא יתפרו