האם יש הסבר רפואי לכך שבן שבעה ובן תשעה יכול לחיות אך לא בן שמונה?
אנא עיין במקורות הבאים:
הלפרין מרדכי, מבוא לסוגיית "בן שמונה" – הגדרה הלכתית ואבחנה רפואית , ספר אסיא ח', עמ' 295-299 (1995); אסיא מה-מו, עמ' 92-96.
גוטל נריה, בן שמונה – פשר שיטת חז"ל בנוגע לוולדות "בני שמונה" , ספר אסיא ח', עמ' 300-314 (1995); אסיא מה-מו, עמ' 97-111.
אש אבנר; רייס רוזמרי, בן שמונה – מקורות קלאסיים לאמונה עממית, ספר אסיא ח', עמ' 315-320 (1995); אסיא מה-מו, עמ' 112-117.
וואלפיש שלמה, בן שמונה – תיקון טעות בציטוט , ספר אסיא ח', עמ' 321 (1995), אסיא מט-נ, עמ' 172.
במאמר הראשון ברשימה (מבוא לסוגיית "בן שמונה" – הגדרה הלכתית ואבחנה רפואית), הבאתי נתונים על סיכוי חיים קטן יותר בנולדים בחודש השמיני, וכן את הסיבה הרפואית המשוערת לכך.
פנתה אלי מעוברת בחודש שמיניכאשר העובר לאורך כל ההריון אובחן כעובר קטןהיה שלב שהרופאים רצו לערוך התערבות כירורגית לאור המצבאך בסוף הוחלט כי הגודל לא
שלום רב ברצוני לדעת מהם הפתרונות ההלכתיים למצב בו יש דימומים כתוצאה משימוש בהת"ר, המקשים להגיע לטבילה, וכיצד ניתן למנוע מצב שאישה תהיה אסורה על
לגבי טיפול בריפוי בתנועה לקבוצות חילוניות מעורבות של חולי נפש, טיפול שיש בו פן ריגשי ולפעמים כרוך בנגיעה האם יש צד היתר כשאר טיפול רפואי
