הוצאת התקן מירנה וכאבים
בס"ד שלום וברכה! לפני שבועיים הוצאתי התקן מירנה שהיה בשימוש 3 חודשים בלבד. במהלך הוצאת ההתקן היו לי כאבים. הרופא לא התיחס אליהם במיוחד. שאלתי
להרב הלפרין הנכבד והיקר שלו' רב,
אבקש לדעת האם צוואה מחיים תקפה גם אם היא סותרת את חוק החולה הנוטה למות.
ידוע לי על חולה שנתן הוראה לא לזון אותו בשום תנאי באופן מלאכותי. הוא סבל מאלח דם. הרופאים ניסו להציל את חייו ויתכן שהוא היה יכול לחיות יותר מחצי שנה אך מכיון שהוא לא קבל תזונה ברור שלא היו כל סכויים להצילו. האם הרופאים נהגו על פי חוקי מדינת ישראל?
בתודה ובברכה,
נ
יש להנחיות רפואיות מקדימות (מה שהיה קרוי בעבר "צוואה מחיים") תוקף רק בתנאים שקבע חוק החולה הנוטה למות התשס"ו – 2005.
משום כך יש הבדל בין שני מצבים. אם החולה הוא כשיר (כלומר בהכרה, עם דעה צלולה), אזי אין שום משמעות להנחיות המקדימות, אך הוא רשאי לסרב לקבל כל טיפול כולל מה שהחוק מגדיר כ"טיפול נלווה" אלא שעל הצוות הרפואי לנסות לשכנעו לקבל את הטיפול.
לעומת זאת אם איננו כשיר, אז יש תוקף להנחיות המקדימות בהתאם לכללים הקבועים בחוק. לפי כללים אלו אסור למנוע מחולה כזה "טיפול נלווה", גם אם הוא בקש זאת בהנחיות המוקדמות, אלא אם כן הוא מוגדר כ"חולה נוטה למות במצב סופי"
דהיינו שכבר קרסו כמה מערכות חיוניות בגופו , ותוחלת חייו (גם אם יקבל את הטיפול הרפואי הנדרש) היא פחות מארבעה עשר יום (שבועיים).
מאחר והזנה מוגדרת בחוק כטיפול נלווה, כל עוד לא מדובר ב"חולה נוטה למות במצב סופי" אסור להימנע ממנה בחולה לא כשיר גם אם הוא בקש זאת בהנחיות המוקדמות.
בס"ד שלום וברכה! לפני שבועיים הוצאתי התקן מירנה שהיה בשימוש 3 חודשים בלבד. במהלך הוצאת ההתקן היו לי כאבים. הרופא לא התיחס אליהם במיוחד. שאלתי
שלום. אנחנו בהריון ראשון, שבוע 18. רעייתי בת 29.5. עברנו בדיקות שקיפות עורפית ובדיקת דם אשר לפי תוצאותיהן הסיכון לדאון הינו 1:3600 . בתוצאת בדיקת
שלום לרב, אודה לתשובתך העקרונית ולהפנייה למקורות במשפט העברי בסוגיה המפורטת לקמן:כיום מנסים לקדם בחקיקה, אפשרות למתן הנחיות רפואיות באמצעות ייפוי כוח במקביל למוסד האפוטרופסות המוסדר
אני נשואה כבר 10- שנים. השתמשתי בגלולות כאמצעי מניעה וזה תמיד השפיע על הלבידו. ברצוני להחליף את האמצעי המניעה להתקן מירנה אך אני חוששת מאותה