דימום ללא כתם וללא הרגשה (לאחר נטילת סרזט)
האם דימום ללא כתם, וללא הרגשה (כלומר נמצא רק על נייר הטואלט בשירותים, בעקבות נטילת סרזט) גורם לנידה? האם במקרה ולא הייתי רואה זאת היתה
א. לנו ברור שאסור להפסיק להאכיל את אמנו, למרות שההאכלה גורמת להגברת הסבל ולהארכתו. האם פועלים אנו בדרך הנכונה?
ב. במקרה ותענה לשאלותיו של הגריאטר שיגיע, ולא תביע הסכמה להכנסת ה"פג", האם מותר להסכים לסירובה זה?
ג. האם מותר להחתימה על מינוי ו/או ייפוי-כח,לילדיה, למקרה שלא תהיה ברת-דעת?
התשובה לשאלה א: נכון. אסור להפסיק האכלה. אך דרך האכלה – בכפית, או בזונדה, או בפג – תלויה ברצון החולה ובאפשרויות המטפלים
התשובה לשאלה ב: מותר. ראו פירוט בתשובה לשאלה א.
התשובה לשאלה ג: מותר בתנאים מסויימים הנדרשים בחוק. ניתן להוריד באתר זה את טופסי ייפוי הכוח המתאימים, כמו גם את חוק החולה הנוטה למות העוסק בשאלות הנוגעות גם לכם.
ככלל החוק מתאים להלכה, וניתן לעיין במאמרו של הרב פרופ' שטינברג על הבסיס ההלכתי של החוק.
בברכה
מרדכי הלפרין
האם דימום ללא כתם, וללא הרגשה (כלומר נמצא רק על נייר הטואלט בשירותים, בעקבות נטילת סרזט) גורם לנידה? האם במקרה ולא הייתי רואה זאת היתה
שלום רב. אני חולה אסטמה וסובל מידי פעם מקוצר נשימה בעיקר מתנאי מזג אוויר שונים של לחות או שינויים במזג האוויר. קוצר הנשימה שלי בד"כ
שלום וברכה אני עוסק כעת בהלכות נידה, ואשמח לקבל מענה בנוגע לשאילה מציאותית א' האם בשעת מחזור או דימום מתרחשת "פתיחה" כלשהי – מה שמכונה