דיסקציות במהלך לימודי רפואה
שלום רב, אני סטודנטית לרפואה בשנת לימודי השלישית. הגענו עכשיו ללימודי האנטומיה, והשאלה העומדת בפני היא כיצד עלי לנהוג במהלך הדיסקציות? עד עכשיו חשבתי שמדובר
א. לנו ברור שאסור להפסיק להאכיל את אמנו, למרות שההאכלה גורמת להגברת הסבל ולהארכתו. האם פועלים אנו בדרך הנכונה?
ב. במקרה ותענה לשאלותיו של הגריאטר שיגיע, ולא תביע הסכמה להכנסת ה"פג", האם מותר להסכים לסירובה זה?
ג. האם מותר להחתימה על מינוי ו/או ייפוי-כח,לילדיה, למקרה שלא תהיה ברת-דעת?
התשובה לשאלה א: נכון. אסור להפסיק האכלה. אך דרך האכלה – בכפית, או בזונדה, או בפג – תלויה ברצון החולה ובאפשרויות המטפלים
התשובה לשאלה ב: מותר. ראו פירוט בתשובה לשאלה א.
התשובה לשאלה ג: מותר בתנאים מסויימים הנדרשים בחוק. ניתן להוריד באתר זה את טופסי ייפוי הכוח המתאימים, כמו גם את חוק החולה הנוטה למות העוסק בשאלות הנוגעות גם לכם.
ככלל החוק מתאים להלכה, וניתן לעיין במאמרו של הרב פרופ' שטינברג על הבסיס ההלכתי של החוק.
בברכה
מרדכי הלפרין
שלום רב, אני סטודנטית לרפואה בשנת לימודי השלישית. הגענו עכשיו ללימודי האנטומיה, והשאלה העומדת בפני היא כיצד עלי לנהוג במהלך הדיסקציות? עד עכשיו חשבתי שמדובר
שלום, אבי הוא בן כ66. בשנים האחרונות, ישנה תופעה אצלו שמאד מדאיגה את כל המשפחה. התנהגותו כוללת איומים על בני המשפחה, סיכסוכים עם השכנים והמשפחה,
ב"ה שלום! פניתי אליכם לפני זמן מה דרך האתר מורשת בקשר לאחי הקטן שהוא כבד שמיעה וכעת כשהוא בר מצווה (בע"ה בשבת פרשת חיי שרה)
פדיון הבן הנני אם חד הורית אשר ילדה בן מתרומת זרע לתורם אנונימי יהודי ההזרעה בוצעה בבית חולים ממשלתי בארץ האם אני מחוייבת לבצע פדיון