החייאה לחולה המוגדר כצמח בעת שיש לו דום לב

הרב הלפרין רוב שלום וברכה,

אני מעלה שאלה זו כלימוד לקראת שיעור שאני מכין ואני מבקש לדעת אם זו מחלוקת או שבנקודה זו יש הסכמה.
הרב זילברשטיין, בסימן קפד בספרו שיעורי תורה לרופאים, פוסק כי חובה לבצע החייאה לחולה המוגדר כצמח בעת שיש לו דום לב.
האם אכן כך סבר הגרש"ז, האם זו עמדת ההלכה המקובל וע"פ החוק החולה נוטה למות?

בשולי הדברים, בעבר דיברנו על חזרת רופא הביתה, שוחחתי על כך עם הרב אריאל ועם הרב וייס.
הרב וייס פסק באופן חד כי אינו מתיר חזרה באיסורי תורה.
והרב אריאל, בתחילת דבריו העלה את האג"מ (וכאילו שאל מה אני מבקש לשאול שוב) אבל לאחר המתנה מועטה אמר כי אכן קשה מאוד לסבור כך ולפסוק כך לכתחילה בפרט שרוב הפוסקים לא סוברים כך, אבל יחד עם זאת הורה לנהוג כך.
שנה ראשונה לומר לרופאה לחזור על באיסורי דרבנן (הוצעו לרופאה כמה אפשרויות, בינהם, שנהג גוי יסיע אותה ברכבה הביתה לאחר הקפצה כך שהרב יהיה עמה בבית להקפצה נוספת)
הרב אריאל אמר, כי לאחר שנה, בה נבחן  כמה מקרים היתה הקפצה חוזרת, כמה פעמים זה גרם לקושי ביחס ליציאה בזמנים קריטיים בבית ולשמוע איך הדברים פעלו, נוכל לבחון האם להכריע לקולא גדולה כמו האג"מ או להעמיד את הדברים באופן הפשוט של חזרה באיסורי דרבנן.

תודה רבה על העזרה
א ר