מהם הכללים לגבי מניעת טיפול רפואי, משום "שב ואל תעשה"?
אשמח להתייחסות ספציפית לילד הסובל משיתוק מוחין, פיגור עמוק ועוד תסבוכות, שסובל כרונית מדלקות ריאה ומגיע למצוקות קשות שעלולות ללא טיפול להוביל למוות. הרופאים לא נתנו לו סיכוי לחיות, היום הוא בן חמש אבל סובל ומצבו הבריאותו לא טוב.
הכללים המתירים להמנע מטיפול רפואי קובעים שאין היתר למנוע טיפול רפואי אלא אם כן מדובר בחולה המקיים 3 תנאים:
1. הוא נוטה למות (לפי הערכות הרופאים לא נותרו לו יותר מחודשי חיים ספורים)
2. הוא סובל מאוד, בסבל קשה שאדם רגיל מעדיף למות במצבי סבל כאלה.
אם החולה נמצא בהכרה קיים גם תנאי שלישי
3. החולה רולה למות ולא לחיות.
ראה את מאמרו של הרב פרופ' אברהם שטינברג – הבסיס ההלכתי להצעת חוק "החולה הנוטה למות", אסיא עא-עב עמ' 25-39.
להלן קישור למאמר דרך אתר מגון שלזינגר: https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/Assia71-72/Assia71-72.02.asp
Kavod HaRabanim I would like to pose to you the following clinical situation for an opinion on the halacha. By way of background, I am
שלום רב עד כה נמנעתי מלעשות בדיקות דם לסוכר בשבתות וימים טובים וכמובן גם ביום הכיפורים אולם באחרונה במאמץ לשפר את איזון הסכרת שלי נתבקשתי
האם יש הסבר כל שהוא המתאים לידוע למדע בימינו לדברי חז"ל ש"איש מזריע תחילה יולדת נקבה, אשה מזרעת תחילה יולדת זכר"? האם יש כאן אכן
