לרב שלום
בהמשך לשאלה 7930 .תודה רבה על התשובה המפורטת.
בעניין מטופל בר דעת . מהי ההגדרה ההלכתית למטופל כזה? מי יכול להגדיר אותו כך? השאלה היא כמובן בעניין החובה להזין את האדם בכל מצב למעט המצבים שאותם הרב ציין.
תודה רבה
כבר כתב הרמב"ם שיש קושי בכתיבת הגדרות לפסול של 'חוסר דעת'.
במקרים הקיצוניים – אין בעיה והדבר ניכר לכל.
במקרי הביניים יש צורך בבדיקת דיין בעל נסיון.
כדאי לדעת כי לגבי פסילת האדם עקב 'חוסר דעת' יש הבדל בין הגישה המצמצמת של חז"ל לבין הגישה המרחיבה של המטפלים הפסיכיאטריים. ראו במאמרו של הרב שלמה אבינר, על ההבדל הזה, בספר: רפואה והלכה-הלכה למעשה (מכון שלזינגר, ירושלים תשס"ו), עמ' 69-72 (הספר נמצא גם במאגרים הדיגיטליים 'אוצר החכמה' ו'אוצרות התורה').
בס"ד שלום שמי ה ואני סטודנטית לעבודה סוציאלית נתבקשתי לשאול שאלה הלכתית הנוגעת בנושא חברתי המקרה שאני שואלת הינה תאורטית בלבד. אשמח אם תוכלו לענות
שלום, בעלי סובל מסכרת ומטופל בגלוקומין. לאחרונה הוא לא מאוזן. בבדיקה אחרונה שעשה לא לאחר אוכל המד היה על 166. בנוסף יש לו הסטוריה של
