השליה בלשון חז"ל
שלום רב, האם תוכלו בבקשה להפנות אותי למאמר או מידע אחר בנושא השיליה בדברי חז"ל? לפי מה שהבנתי מכמה מקורות לא מדובר במה שנהוג היום
אני בחור בישיבת כרם ביבנה שיעור (מתחיל שנה ג')
במסגרת תורתו אומנותו-ישיבה גבוהה.
ברוך ה' אני מצליח ללמוד כמו שצריך בישיבה ואני מעביר שיעורים קבועים ב-2 מקומות באזור המרכז באופן קבוע, מתחילת זמן חורף אני לומד במסגרת לימודי רבנות(כעת הל' שמחות)
מגיל צעיר נמשכתי לרפואה. בכיתה י' עשיתי קורס מד"א וכן בכיתה יב' העשרתי את ידיעותי ברפואה בעוד קורסים במד"א ובקורס פרחי רפואה לבוגרים בבלינסון, וכן הייתי מתנדב פעיל במד"א ובחדר מיון בבית החולים תל השומר, כעת אני ממעט מאוד בהתנדבויות משום שאני משתדל להתמיד בישיבה.
מתחילת דרכי בישיבה נמשכתי מאוד לתחום הפסיקה ההלכתית-רפואית (בעיקר בענייני פוריות וכד') על כן התחלתי ללכת לכנסים של מכון פוע"ה ולקרא מאמרים רפואיים הלכתיים בנושא.
רציתי לשאול: אני רוצה להיות פוסק בענייני רפואה.
האם עליי להמשיך בישיבה ולא לכוון את עצמי ללימודי רפואה ולהגיע לידע ברפואה ע"י לימוד עצמי או שעליי ללמוד רפואה כדי לרכוש ידע רחב ויסודי בתחום ברפואה?
האם אני עושה צעד נכון בכך שאני מכוון את עצמי לנושא הרפואה אולי עליי להמשיך ללמוד בישיבה נטו?
תודה רבה!
הפסיקה בענייני רפואה מורכבת ונוגעת לכל חלקי השולחן ערוך.
בהתחלה עליך להגיע לשליטה מלאה בשני סדרות ספרים:
א. שמירת שבת כהלכתה, כולל עיון ממשי במקורות המובאים בהערות שם.
ב. נשמת אברהם על ארבעת חלקי השו"ע (ניתן לרכוש את הסדרה דרך מכון שלזינגר, בטלפון או באתר האינטרנט).
לאחר שתגיע לשליטה מלאה בספרי היסוד הללו, יהיה קל יותר לענות לשאלתך.
ברור שאם תשנה את הסדר ותעבור ללימודים כלליים בתחום הרפואה, לפני רכישת הידע ההלכתי המקיף, יתמעטו מאד הסיכויים שלך להיות פוסק רציני בתחום הרפואה.
שלום רב, האם תוכלו בבקשה להפנות אותי למאמר או מידע אחר בנושא השיליה בדברי חז"ל? לפי מה שהבנתי מכמה מקורות לא מדובר במה שנהוג היום
שלום. אני מתכוון לערוך סדרת הרצאות בנושא אתיקה רפואית בישראל, אספתי חומר מעניין על הנושא, אך הייתי מודה לכם על הפניות ורעיונות נוספים באינטרנט או
שלום רב ברצוני לדעת האם האישה מותרת לבעלה במהלך ההריון (מכיוון שאין דימום) שאלה נוספת, במידה ובחורה מכורה למין (כמו כל התמכרות למעשה) מה הפיתרון
לכבוד הרב הלפרין שליט"א אחדשה"ט של כת"ר כיאות אף שיודעני כי כת"ר עסוק, הרהבתי עוז לבוא לפניו בשאלות, ואודה לכ"ר אם יאות להקדיש לי מעט