הפלה – דין רודף

לשאלה הראשונה: מבחינה עובדתית טהורה, העובר איננו רודף את האם יותר ממה שהאם רודפת את העובר.

[הרחם מתכווץ על העובר ועל פי החוק השלישי של ניוטון מופעל לחץ תגובה נגדי כלפי הגורם הלוחץ].

וכך גם מפורש בתלמוד הירושלמי, שאינך יודע "מי רודף את מי". אלא שהרמב"ם סובר שכאשר קיימת רדיפה הדדית בין שני גורמים, שהאחד במעמד אנושי מלא והשני במעמד נחות יותר, אזי זה שבמעמד הנחות נחשב כרודף. [הסבר מקובל זה מובא, בין היתר, בשו"ת תורת חסד. עיקרון דומה מופיע ברמב"ם עצמו בסוף הלכות חובל ומזיק לגבי נוסעי ספינה העומדת לטבוע].

מאחר ועל פי הלכה ברגע שיצא ראשו של עובר מעמדו משתנה ממעמד עוברי נמוך למעמד אנושי גמור – בטל העיקרון ששבר את הסימטריה הפיזיקלית שהפך את העובר לרודף.

ועם ביטול מצב זה אי אפשר לומר שהעובר הוא הרודף יותר מאשר שהאם היא הרודפת.

לשאלה השניה: המושג נשמה עליו שאלת איננו כל כך ברור לי. האם תוכל להסביר לי קודם כל מה זה בדיוק נשמה?