הפסקה בילדים לצורך התאוששות וצבירת כוח

1. האם יש משמעות למספר הילדים במשפחה ולמינם?

לשאלה מס' 1 התשובה חיובית. יש משמעות.

2. במידה ומותר "לקחת פסק זמן" האם יש תקופות מוגדרות?

לשאלה מס' 2 – יש תקופות מוגדרות, אך ההגדרה משתנה ממקרה למקרה ומאישה לאישה.

3. האם יש צורך בכל מקרה לגופו להתייעץ עם רב מוסמך או שיש חומר כתוב בנושאים אלו עם פרמטרים קבועים להחלטה כן/לא ולכמה זמן?

התשובה: בכל מקרה יש להתייעץ עם רב מוסמך.

4. האם ישנם אמצעים האסורים/מותרים/מומלצים ע"י ההלכה?

התשובה לשאלה מס' 4 – אמצעים שונים כרוכים ברמות איסור שונות. כך שיש אמצעים שמותרים רק במצב של פיקוח נפש (כמו הפלה, שגם היא סוג של אמצעי מניעה) ויש אמצעים שמותרים גם במקום חולי שאין בו סכנה או אפילו במקום של סבל קשה.

ברמה העקרונית שני האמצעים העדיפים מבחינה הלכתית הם הגלולות והתקן תוך רחמי.

אחריהם בדירוג מגיעים הדיאפרגמה וקוטלי הזרע. אחריהם הקונדום ואחריו קשירת חצוצרות ואחריו הפלה וקשירת דרכי הזרע, המותרים כאמור, רק במצבי פיקוח נפש אמיתיים.