לכבוד הרב המהולל, משנתו זך ונקי, ד"ר הלפרין שיחי'.
קבלתי תשובתכם (#5815) בענין קישוי
יישר כח גדול
המדובר מגבר בן 33
ברצוני לדעת האם יש איזה עצות לנגד זה, כגון בסדרי האכילה וכדומה, או משהו אחרת.
והשאלה שלי גם, הרי זה נגרם רק בנסיבות מסויימות, וא"כ לכאורה זה לא תלוי בפיזולגיות.
סליחה על הטירחא, בקשר למה ששלחתי לכם שאלה בענין קישוי
שכחתי נקודה קטנה להבהרה, אשר ברצוני לשמוע חוו"ד תורנית ע"ז
מבואר בגמ' שלא ישכב עצמו פרקדן, וכן נפסק להלכה ברמב"ם דעות (פ"ד ה"ה)
זאת אומרת שאסור לאדם להביא עצמו לידי מצב בו יגרם לו ענין זה אפילו שלא מרצונו
איך זה עולה בקנה אחד עם מה שכתבתם שאין בזה שום איסור ובעי'?
בזה אני מסיים, ואקוה שלא להטרידכם יותר
אשמח מאד לקבל תשובתכם.
בתודה
י
א. לגבי שכיבה אפרקדן.
פשוט שאסור ליצור מצב בו הסיכויים לקישוי פיזיולוגי גבוהים יותר מאשר במצבים אחרים, גם אם הקישוי איננו קשור להרהור.
הסיבה העיקרית לכך היא כבודו של האדם השוכב. ראה נא במקור בגמרא ובראשונים.
ב. שאלתך הראשונה – אם הדבר תלוי בנסיבות – אין זה מתיישב עם ההסבר הפיזיולוגי.
התשובה פשוטה. התהליכים הפיזיולוגיים הם תלויים במידה רבה גם במצב השכיבה של האדם.
ג. בכל מקרה ברור שאין היתר להתעסק במחשבות מגרות, אשר מגדילות את האפשרות לקישוי גם בשעת מעשה וגם אחר כך.
האם לפי הוראות משרד הבריאות ניתן לחייב רופא לשחרר חולה בשבת מאשפוז במידה והחולה מעוניין להשתחרר והרופא שומר שבת?תודה,
Post Content שלום וברכה, אני סובלת ממחלה הנקראת יתר לחץ דם ריאתי ובעקבות כך אסור ליי להיכנס להיריון בשום אופן, הרופא המטפל המליץ על מירנה
