לכבוד הרב המהולל, משנתו זך ונקי, ד"ר הלפרין שיחי'.
קבלתי תשובתכם (#5815) בענין קישוי
יישר כח גדול
המדובר מגבר בן 33
ברצוני לדעת האם יש איזה עצות לנגד זה, כגון בסדרי האכילה וכדומה, או משהו אחרת.
והשאלה שלי גם, הרי זה נגרם רק בנסיבות מסויימות, וא"כ לכאורה זה לא תלוי בפיזולגיות.
סליחה על הטירחא, בקשר למה ששלחתי לכם שאלה בענין קישוי
שכחתי נקודה קטנה להבהרה, אשר ברצוני לשמוע חוו"ד תורנית ע"ז
מבואר בגמ' שלא ישכב עצמו פרקדן, וכן נפסק להלכה ברמב"ם דעות (פ"ד ה"ה)
זאת אומרת שאסור לאדם להביא עצמו לידי מצב בו יגרם לו ענין זה אפילו שלא מרצונו
איך זה עולה בקנה אחד עם מה שכתבתם שאין בזה שום איסור ובעי'?
בזה אני מסיים, ואקוה שלא להטרידכם יותר
אשמח מאד לקבל תשובתכם.
בתודה
י
א. לגבי שכיבה אפרקדן.
פשוט שאסור ליצור מצב בו הסיכויים לקישוי פיזיולוגי גבוהים יותר מאשר במצבים אחרים, גם אם הקישוי איננו קשור להרהור.
הסיבה העיקרית לכך היא כבודו של האדם השוכב. ראה נא במקור בגמרא ובראשונים.
ב. שאלתך הראשונה – אם הדבר תלוי בנסיבות – אין זה מתיישב עם ההסבר הפיזיולוגי.
התשובה פשוטה. התהליכים הפיזיולוגיים הם תלויים במידה רבה גם במצב השכיבה של האדם.
ג. בכל מקרה ברור שאין היתר להתעסק במחשבות מגרות, אשר מגדילות את האפשרות לקישוי גם בשעת מעשה וגם אחר כך.
שלום כבוד הרב. חברתי נהרגה בפיגוע בקרני שומרון לפני מספר שנים, הוריה החליטו לתרום את איבריה. מאז אני לא מפסיקה לחשוב על נושא זה. כשהעלתי
שלום רב! כשאני במחזור אז אני הולכת לשירותים ומנגבת ורואה שאין דם. אז אני מנסה לחדור עם המפית יותר עמוק ואז יוצא כתם של דם!
שלום וברכה, ברצוני לשאול שאלה בנושא בעיית פריון: אנו מנסים מזה כשלוש שנים להביא ילדים לעולם ועד כה ללא הצלחה. קיימת בעיה רפואית המהווה קושי
