שימור זרע לאחר איבחון וריקוצלה
אם אובחנה אצלי וריקוצלה. ובספירת זרע התוצאות היו טובות. האם ראוי שאקפיא זרע שמא המצב יחמיר? באם כן, מה הפרוצדורה של לקיחת זרע להקפאה? בנוסף,
אני בת 33 ואם לשני ילדים בן (7)ובת (1.9).בגיל 5 עברתי תאונת דרכים שכתוצאה ממנה עברתי כריתת כליה וטחול.במהלך ההריון הראשון התגלה הידרונפרוזיס משמעותי .במהלך ההריון הייתי במעקב, ובשבוע 38 יילדו אותי עקב עליה בלחץ דם.
בהריון השני ההידרונפרוזיס הופיע כבר בתחילת ההריון,ובשבוע 27 התחלתי לסבול מכאבים עזים במותן ימין.לאחר התלבטויות הוחלט שעדיף לנסות להמשיך את ההריון כל עוד אין פגיעה ממשית בתפקודי הכליה ולילד בשבוע 33 ואילך.(האלטרנטיבה הייתה להכניס נפרוסטום דרך מותן ימין).
בסופו של דבר יילדו אותי בשבוע 35 כיוון שלפני כן בבדיקת מישפיר שעשו מצאו חוסר בשלות ראתית.
לאחר הלידה הכליה חזרה למצב תקין באופן הדרגתי.קראטניו 1.
שאלתי:האם יש מקום להריון נוסף?
בהתייעצות עם רופאים :אורולוג, נפרולוג ורופאת נשים. כולם אינם ממליצים.מה יש להלכה לומר בנושא?
אני מקווה שהפרטים מספיקים.יש לי נתונים רפואיים נוספים שאוכל לספק.
מוזר לי לשאול דרך האינטרנט אך אני מחפשת תשובה או לפחות קצה חוט.
תודה מראש.
ההמלצה הרפואית להמנע מהריון נוסף נובעת מהחשש להחמרת מצב הכליות עד כדי נזק בלתי הפיך.
לכן מבחינת ההלכה ברור שמותר לך להשתמש באמצעי מניעה. (לגבי בחירת אמצעי מניעה יש להתיעץ עם רופא הנשים ועם הרב האישי).
מצד שני אם הסיכון הקיים איננו גדול, ואת לא רק מוכנה אלא רוצה מאוד בהריון למרות הסיכון, אזי יש מצבים שניתן להתיר את ההסתכנות. כמובן שלצורך כך יש הכרח להכיר את המצב הרפואי ואת רמת הסיכון בצורה מדויקת, וגם אז חובה להתיעץ עם פוסק הלכה לפני נטילת סיכון מסוג זה.
בכל מקרה כדאי שתדעי כי ההמלצה ההלכתית במצבך היא להמנע עכשיו מהריון נוסף.
אם אובחנה אצלי וריקוצלה. ובספירת זרע התוצאות היו טובות. האם ראוי שאקפיא זרע שמא המצב יחמיר? באם כן, מה הפרוצדורה של לקיחת זרע להקפאה? בנוסף,
ברצוני לברר לפני שאני פונה למורה הוראה אישתי לאחר לידה 3 בלידות הקודמות היה רווח של שנתיים בדיוק באופן טבעי כעת היא מעונינית ברווח של
לרב ד"ר הלפרין שלום,אני מבקש להיוועץ בך לגבי אבי, מאיר חובב (אמי ע"ה הייתה מיודדת עם אמך).אבי, בן 82, חולה פרקינסון במצב קשה (סיעודי מלא),