השתלת שיער ודיני קציצת בהרת

א. הרמב"ם בהלכות צרעת ח,א כתב: "נגעי הראש והזקן–הוא שייפול השיער שבהן מעיקרו, ויישאר מקום השיער פנוי; וזה הוא הנקרא נתק". בניגוד לר"ש, לרא"ש ולרמב"ן המצריכים בנוסף גם שינוי מראה בעור הנקרח, הרמב"ם לא מצריך שינוי כזה.
ב. ברור שאין כוונת הרמב"ם לתת דין נגע לקרחת או גבחת מצויה שהרי מקרא מלא דבר הכתוב (ויקרא יג, מ-מא): "וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא: וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ גִּבֵּחַ הוּא טָהוֹר הוּא"

ב. ההבדל בין טפול מצמיח שיער לבין כריתת בהרת.
    ההבדל בין טפול מצמיח שיער לבין כריתת בהרת.

ג.  מכאן ברור שכוונת הרמב"ם להתקרחות פתולוגית כגון אלופציה אראטה (alopecia areata) ראה תמונות מצורפות. [נעיר כי הגורם לאלופציה אראטה עדיין לא ברור, וקיים חשד בגורם אוטו-אימוני]
* לכן לגבי קרחת וגבחת אין שום שאלה.

ד. מכאן כי קרחת או גבחת מצויה אין בה חשש נתק כלל.

ה. כדאי להוסיף כי גם אם יימצאו סימני נתק מובהקים, כל עוד הכהן לא הכריז על הסגר או על טומאה, אין הנגע מטמא.
ואם כן יש לדון אם דין "השמר בנגע הצרעת" קיים גם לפני ראיית הכהן ואמירתו.