פעילות גופנית – חובה הלכתית? (המשך לשאלה 6682#)
שלום רבבהמשך לשאלתי הקודמת בנושא (#6682) פעילות גופנית בהלכה, אני מצרפת ממצאי מחקרים סטטיסטיים ביחס להשפעת פעילות גופנית על מחלות :מחקרים מראים יחס הפוך בין
אני אישה דתיה השומרת כמובן על טהרת המשפחה. אני אחרי לידה שניה,מניקה, וכאמצעי מניעה לקחתי את גלולות "סרזט". לאחר 4 ימי שימוש בהן התחלתי לדמם (אחרי לידה קודמת לקחתי "פמולן" ולא דממתי וכיום הכדור אינו בנמצא). הבנתי שאחת מתופעות הלוואי של ה"סרזט" היא דימומים. הפסקתי את לקיחת הכדור ושאלתי- איזה אמצעי מניעה מתאים ביותר למצבי בתור אשה דתיה מניקה? אגב, הרופא המליץ על התקן רגיל או מירנה. מה לגביהם? תודה רבה ויישר כח!
1. מירנה גורמת לכתמים ודימומים קשים אצל כ 30% מהמשתמשות, במשך 3-4 החודשים הראשונים.
לכן לא כדאי להשתמש בה לצורכי מניעת הריון.
2. התקן "רגיל" דהינו על בסיס נחושת, מומלץ ומותר במקרה כזה.
3. כדאי להתיעץ עם הרופא המטפל באיזה התקן (נחושת), עדיף להשתמש לאור נסיונו לגבי דימומים (קלים בד"כ) הכרוכים בשימוש בו.
שלום רבבהמשך לשאלתי הקודמת בנושא (#6682) פעילות גופנית בהלכה, אני מצרפת ממצאי מחקרים סטטיסטיים ביחס להשפעת פעילות גופנית על מחלות :מחקרים מראים יחס הפוך בין
האם לזוג הורים שנשאים במחלת סיסטיק פיברוזיס מותר לעשות אבחון גנטי טרום השרשתי?