אני אחרי שבוע 42 להריוני והעובר עדיין בפנים. אין מצוקה עוברית, משקלו סביר, דופק תקין, תנועות תקינות ויש מספיק מי שפיר. המדיניות היום היא לשלוח לביה"ח לצורך זירוז מלאכותי את מי שעברה שבוע 42. חברה אמרה לי שהיא חושבת שיש עם זה בעיה הלכתית (התערבות בבריאה או משהו בסגנון). מה באמת אומרת ההלכה בנוגע לעניין זה?
ההלכה מתייחסת לשאלה זו רק אחרי ניתוח עובדתי/רפואי של המצב:
ניתוח כזה מראה עדיפות ברורה לזירוז ברוב המקרים הדומים. כי אם קיימת סכנה לחיי העובר עקב הזדקנות השיליה, (וזה בדיוק המצב משבוע 42 והלאה), ברור שעדיף להסתכן בסיכון רחוק שקיים בעצם הזירוז מאשר בסיכון קרוב מאוד של מוות עוברי.
I wonder if you could help. I have a student here who just started a midwifery course, and having difficulty avoiding a Shabbat roster. Would
שלום,אודה אם תוכלו להשיב לשאלתי:האם במצב של סוכרת הריון , מאוזנת ע"י דיאטה וללא תרופות וללא אינסולין, יכולה להיות בעיה/סכנה לצום ביו"כ ? (מדובר בחודש