אני אחרי שבוע 42 להריוני והעובר עדיין בפנים. אין מצוקה עוברית, משקלו סביר, דופק תקין, תנועות תקינות ויש מספיק מי שפיר. המדיניות היום היא לשלוח לביה"ח לצורך זירוז מלאכותי את מי שעברה שבוע 42. חברה אמרה לי שהיא חושבת שיש עם זה בעיה הלכתית (התערבות בבריאה או משהו בסגנון). מה באמת אומרת ההלכה בנוגע לעניין זה?
ההלכה מתייחסת לשאלה זו רק אחרי ניתוח עובדתי/רפואי של המצב:
ניתוח כזה מראה עדיפות ברורה לזירוז ברוב המקרים הדומים. כי אם קיימת סכנה לחיי העובר עקב הזדקנות השיליה, (וזה בדיוק המצב משבוע 42 והלאה), ברור שעדיף להסתכן בסיכון רחוק שקיים בעצם הזירוז מאשר בסיכון קרוב מאוד של מוות עוברי.
שלום הרב מרדכי!זכור לי משהו בשם הגרשז"א על כך שאם יש צורך במים חמים בשבת לפיקוח נפש, ולשואל אין, ולשכנים יש אבל באמצע הלילה הם
נכון לימינו אלה,האם נתקבלה הלכה פסוקה בנושא קביעת רגע המות? אודה על קבלת מידע על המחלוקת בין הדעות השונות