בעליי חיים בבית
מספר השאלה: 111898 אנו זוג נשוי טרי דתי ומתחזק. אני מאוד רוצה להביא כלב מחמד הבייתה, משהו קטן וחמוד. אנחנו גרים בבית ללא חצר. בעלי
אני אחרי שבוע 42 להריוני והעובר עדיין בפנים. אין מצוקה עוברית, משקלו סביר, דופק תקין, תנועות תקינות ויש מספיק מי שפיר. המדיניות היום היא לשלוח לביה"ח לצורך זירוז מלאכותי את מי שעברה שבוע 42. חברה אמרה לי שהיא חושבת שיש עם זה בעיה הלכתית (התערבות בבריאה או משהו בסגנון). מה באמת אומרת ההלכה בנוגע לעניין זה?
ההלכה מתייחסת לשאלה זו רק אחרי ניתוח עובדתי/רפואי של המצב:
ניתוח כזה מראה עדיפות ברורה לזירוז ברוב המקרים הדומים. כי אם קיימת סכנה לחיי העובר עקב הזדקנות השיליה, (וזה בדיוק המצב משבוע 42 והלאה), ברור שעדיף להסתכן בסיכון רחוק שקיים בעצם הזירוז מאשר בסיכון קרוב מאוד של מוות עוברי.
מספר השאלה: 111898 אנו זוג נשוי טרי דתי ומתחזק. אני מאוד רוצה להביא כלב מחמד הבייתה, משהו קטן וחמוד. אנחנו גרים בבית ללא חצר. בעלי
שלום רב, בעלי סובל מזה כמה שנים מהפסקות נשימה בשינה ונחירות. הוא ישן עם מכשיר שנקרא C-PAP שמזרים אוויר מווסת לאפו וכך הוא לא נוחר
שלום שמי סמדר שחל ואני רכזת חברתית באולפנא סגולה בקריית מוצקין. לקראת שבוע בו אנו עוסקים בשאלות רפואיות רציתי לשאול כיצד נבחר האדם המיועד להשתלה