אני נשואה כארבע שנים. יש לי ב"ה שני ילדים מקסימים. אנו מתפרנסים בכבוד וטוב לנו. אודה על האמת חיינו לחוצים ועמוסים (מה שברור לי שמוסיף לענין) אך סה"כ טוב לנו. יש לציין כי עיקר נטל הבית נופל עלי בנוסף לעבודה לחוצה ומרוחקת מהבית. עד זמן קצר מאד לפני נישואיי חשבתי לתמימותי,כי מקיימים יחסי אישות רק כשרוצים להביא ילדים. כשהתברר לי שלא הייתי ממש בשוק. כל הענין בכללו די הימם אותי, והתקשתי להתחבר אליו. (בכל הנוגע לענין תמימותי מגיעה לכדי טיפשות). במשך השנים היו עליות וירידות – כתלות בהריון והנקה – אבל לא רק. עם הזמן(בעיקר לפני 10 חודשים שבני נולד) החשק שלי דועך, והתדירות נמוכה. לבעלי קשה מאד ואני מרגישה עם זה ממש רע. לי מספיק פעם בחודש. אני מודעת לכך שהבעיה היא בי. אני אובדת עצות. אני רוצה להתמסר לו כל כולי, אך לא מסוגלת. מה עלי לעשות? הוא סובלני מאד, טיפוס אדיב וסלחן. אין לי טענה אליו מלבד העומס שמוטל על כתפי שחלק באשמתו.
מדובר בבעיה ידועה, המחמירה בדרך כלל בתקופת ההריון ו/או ההנקה.
אם הבעיה מפריעה גם בתקופות אחרות – ממולץ לפנות ליעוץ מקצועי.
תוכלי לפנות למכון פוע"ה טל 02-6515050 בשעות העבודה ולהתיעץ עם רבני המכון על יעד הפניה ליעוץ.
כבוד הרב שלום! אני נמצאת באמצע החודש השמיני להריוני, ורציתי לדעת האם אני יכולה לצום? אם מרגישים לא טוב מותר רק לשתות או גם לאכול?
שלום לרב, שלחתי אליכם את השאלה אתמול או שלשום דרך אתר מורשת, אך בגלל הדחיפות, אני שולחת אותה שוב. נושא: צום בהריון (חודש חמישי) אני
התבקשתי לכתוב עבודה על נושא הפונדקאות וברצוני להתייחס להיבט ההלכתי של נושא זה :אשמח אם תוכל לעזור לי ולהשיב לי על השאלות הבאות האם השימוש
