הקאות וקושי כבד בצום
הרבה פעמים אני מגיעה למצב שאני לא יכולה לשבור את הצום גם לאחר סיומו עקב בחילות(כל מה שאני אוכלת אני מיד מקיאה), השאלה שלי היא
שלום וברכה, שאלתי אולי קצת מוזרה, אשמח אם יש לכם מענה. אני לומדת מקצוע שקשור ברפואה, למדנו רבות על הלב והמח, לפי מה שלמדנו וידוע המח קשור ברגשות,מצבים נפשיים,זיכרון,מחשבות וכדו` ואילו הלב הוא כביכול משאבה מכנית לתפקוד הגוף. שאלתי-ידוע לי שלא יתכן באמת סתירה בין התורה,חכמינו ז"ל על התורה למדע. ישנם הרבה פסוקים כמו: "בוחן כליות ולב", "לב טהור ברא לי אלוקים" ועו רבים שלא עולים בראשי כעת, נראה לי תמוה לראות שהרבה פסוקים בתנ"ך או דברי חכמים מתיחסים אל הלב כאל "מקום" המחשבות, הרצונות,ממלא החטאים וכדו` ולא אל המח שידוע לנוכח ידיעות המדע "שהחלק החושב והמרגיש" שבאדם מיוחס לו. איך ניתן להסביר זאת? תודה
כשאדם מתרגש הוא בד"כ מרגיש את השינוי בלבו. עלית קצב, מיחושים וכדומה.
זו הסיבה שהקדמונים סברו שמקום הרגש הוא בלב.
ולכן גם אנחנו מדברים על הרגשות כקשורות בלב, ועל כך נתונה לי תודת ליבי, שימת ליבי, ובלב כבד אסיים את דברי באיחולים לבביים.
העיקרון המנחה הוא שההבנה הקיימת איננה עומדת בסתירה להרגשות הקושרות אברים מסוימים להרגשותינו השונות.
הרבה פעמים אני מגיעה למצב שאני לא יכולה לשבור את הצום גם לאחר סיומו עקב בחילות(כל מה שאני אוכלת אני מיד מקיאה), השאלה שלי היא
שאלות אלו הן שאלות הבהרה בקשר למאמרו של הר' זילברשטיין "כפיית ניתוח קיסרי להצלת היילוד", אסיא ס"ה-ס"ו (כרך י"ז, א-ב, תשנ"ט), עמ' 9-10. 1. מתי
שלום רב שאלה לרב הלפרין אני בן 62 לפני למעלה משנה אושפזתי בבית החולים על אבנים בכליות ובוצעו לי ריסוק האבן שאלתי את הרופא
שלום, אני בשבוע 4 ויש לי דימום קל (מאוד קל,מעין הפרשה) האם אני צריכה לשמור נידה עם כל המשתמע מכך (שינה בנפרד וכו')? ואם כן-