שלום וברכה, שאלתי אולי קצת מוזרה, אשמח אם יש לכם מענה. אני לומדת מקצוע שקשור ברפואה, למדנו רבות על הלב והמח, לפי מה שלמדנו וידוע המח קשור ברגשות,מצבים נפשיים,זיכרון,מחשבות וכדו` ואילו הלב הוא כביכול משאבה מכנית לתפקוד הגוף. שאלתי-ידוע לי שלא יתכן באמת סתירה בין התורה,חכמינו ז"ל על התורה למדע. ישנם הרבה פסוקים כמו: "בוחן כליות ולב", "לב טהור ברא לי אלוקים" ועו רבים שלא עולים בראשי כעת, נראה לי תמוה לראות שהרבה פסוקים בתנ"ך או דברי חכמים מתיחסים אל הלב כאל "מקום" המחשבות, הרצונות,ממלא החטאים וכדו` ולא אל המח שידוע לנוכח ידיעות המדע "שהחלק החושב והמרגיש" שבאדם מיוחס לו. איך ניתן להסביר זאת? תודה
כשאדם מתרגש הוא בד"כ מרגיש את השינוי בלבו. עלית קצב, מיחושים וכדומה.
זו הסיבה שהקדמונים סברו שמקום הרגש הוא בלב.
ולכן גם אנחנו מדברים על הרגשות כקשורות בלב, ועל כך נתונה לי תודת ליבי, שימת ליבי, ובלב כבד אסיים את דברי באיחולים לבביים.
העיקרון המנחה הוא שההבנה הקיימת איננה עומדת בסתירה להרגשות הקושרות אברים מסוימים להרגשותינו השונות.
אני מניקה וגם סובלת מקלקול קיבה כנראה)שלשולים( גם בעלי סובל מהנ"ל. הכל התחיל לנו אתמול. השאלה האם אנחנו צריכים להמשיך לצום.ואו איך נדע אם אנחנו
שלום! אני אשה נשואה עם ילד. אחרי החתונה נודע לי שבעלי חולה במחלה נפשית הנקראת סכיזופרניה. לא נראה עליו כלום הוא נראה מושלם. יש לנו
