חיסון נגד שעלת במהלך ההריון

תשובת הרב ד"ר מאיר פרנקל:

בשנים האחרונות יש בארץ התפרצות של מחלת השעלת. תינוקות עד גיל שנה אינם מסוגלים לייצר נוגדנים לעצמם בצורה יעילה, ולכן אין טעם לחסן אותם. מאידך, המחלה מסוכנת בעיקר לתינוקות, אצלם החיידק גורם לזיהום בדרכי הנשימה שיכול לגרום להידרדרות נשימתית. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הראו שחיסון אמהות בשליש שלישי להריון מביא לייצור נוגדנים ברמה גבוהה עם מעבר נוגדנים לעובר. זו הסיבה שהוחלט להכניס את החיסון לסל הבריאות עבור כל אשה בהריון, מתחילת 2015.
לגבי בדיקת הנוגדנים – מספר חודשים לאחר חיסון יורדת כמות הנוגדנים אצל כל אדם. זה מספיק להוות חיסון עבור עצמו אך זה לא מספיק להעביר לעובר. לכן אין טעם בבדיקה לאשה בהריון.
לסיכום – נראה לי שמדובר בחיסון שהסיכון בו לאשה הוא קטן מאד, ומאידך יש בו רווח גדול מאד לעובר. אמנם, אם אינני טועה, הרב הלפרין לימד אותנו לא פעם שהלכתית האשה אינה מחוייבת להיכנס לסיכון על מנת להציל את העובר, אך נראה לי שבמקרה זה מידת הסיכון, או אי הנוחות, שבחיסון, היא קטנה מאד והרווח גדול. ועם כל זה, האם האשה מחוייבת הלכתית לקחת את החיסון? לעניות דעתי לא.
אני מכתב גם את הרב הלפרין ואשמח לשמוע מה שניכם חושבים בעניין.

הרב ד"ר מרדכי הלפרין:
אנו מוצאים בהלכה הבדל בין רמות סיכון המוגדרות כסיכון ע"פ ההלכה, לבין רמות סיכון נמוכות מאד שאינן מוגדרות כסיכון הלכתי.
מאחר ורמת הסיכון בקבלת החיסון היא קטנה מאד, דומני שיש על האם חיוב להתחסן.
הגרשז"א התייחס לרמת סיכון בפעילות חודרנית, כמו ניתוח קיסרי או מתן תרומת מח עצם.
בנוסף, אי קבלת חיסון עלולה להכניס את האם לקטגוריה של רודף, במקרה שהיא תידבק. זהו נימוק נוסף לחייב אותה לקבל את החיסון.