אשמח לשמוע את דעתכם בשאלה האם טבעת נובריג חוצצת?
טבעת נוברינג מפרישה הורמונים למניעת הריון. האשה מחדירה אותה ללא צורך ברופא. הטבעת נשארת כשלושה שבועות, ואז היא מוציאה אותה, ולאחר כשבוע מכניסה חדשה.
בפשטות, זו טומאת בית הסתרים, ולדעת בעל חלקת יואב כל שמתבטל שבוע אל הגוף – אינו חוצץ, וק"ו בטומאת בית הסתרים.
הגם שלא פוסקים לכתחילה כבעל חלקת יואב – האם כאן אפשר להקל לכתחילה?
יש לציין שהבעל לא מרגיש כלל בטבעת בזמן התשמיש .
(עיין במשפטי עוזיאל כרך ב – יורה דעה סימן לא: טבעת הנמצאת בחלל הרחם לצורך רפואה שמוציאים אותה בימי הוסת ומחזירים אותה אחרי הפסקת הוסת אם היא עומדת בעומק הרחם למעלה ממקום שהשמש דש. טובלת בו ואינה חוצצת. ולמטה ממקום זה אעפ"י שאינה נראית בחוץ, יש לחוש שהיא חוצצת ולא עלתה לה טבילה.)
מה מקובל לפסוק בשאלה מעשית זו?
ראה אסיא חוברת פט-צ, עמ' 85-94, ובמקורות המובאים שם
המסקנה ההלכתית בקצירת העומר היא שלכתחילה חייבת להוציא את הטבעת לפני הטבילה, ואם שכחה — תחזור ותטבול
בדיעבד אם לנתה עם בעלה או נמצאת במקום בו לא יכולה לטבול שוב, אינה חייבת לטבול
אם טרם לנה עם בעלה ויכולה לחזור ולטבול — תטבול. לענ"ד הטבילה בלא ברכה
לרה"ג ד"ר מרדכי הלפרין, שלום המשפט המתוקן הוא (הדשינויים מודגשים במייל המקור, דני): "שאלנו את הרופא למקורו של הדימום הצפוי לאחר הבדיקה הפולשנית, והוא הסביר
שלום רב לרב! 😉 אני מתעניין בעניני רפואה והלכה! לאחרונה עלתה בי השאלה מהו סדר הקדימויות בטיפול רפואי! למשל(מקרה קיצוני ביותר-כדי להמחיש את הענין): אם
שלום רב, אני בהריון תאומים בשבוע 11. מדובר בתאומים זהים מונוכוריאליים. אתמול הייתי בביקורת אצל רופא הנשים, וכששאלתי אותו לגבי צום ביום הכיפורים, הוא אמר