אשמח לשמוע את דעתכם בשאלה האם טבעת נובריג חוצצת?
טבעת נוברינג מפרישה הורמונים למניעת הריון. האשה מחדירה אותה ללא צורך ברופא. הטבעת נשארת כשלושה שבועות, ואז היא מוציאה אותה, ולאחר כשבוע מכניסה חדשה.
בפשטות, זו טומאת בית הסתרים, ולדעת בעל חלקת יואב כל שמתבטל שבוע אל הגוף – אינו חוצץ, וק"ו בטומאת בית הסתרים.
הגם שלא פוסקים לכתחילה כבעל חלקת יואב – האם כאן אפשר להקל לכתחילה?
יש לציין שהבעל לא מרגיש כלל בטבעת בזמן התשמיש .
(עיין במשפטי עוזיאל כרך ב – יורה דעה סימן לא: טבעת הנמצאת בחלל הרחם לצורך רפואה שמוציאים אותה בימי הוסת ומחזירים אותה אחרי הפסקת הוסת אם היא עומדת בעומק הרחם למעלה ממקום שהשמש דש. טובלת בו ואינה חוצצת. ולמטה ממקום זה אעפ"י שאינה נראית בחוץ, יש לחוש שהיא חוצצת ולא עלתה לה טבילה.)
מה מקובל לפסוק בשאלה מעשית זו?
ראה אסיא חוברת פט-צ, עמ' 85-94, ובמקורות המובאים שם
המסקנה ההלכתית בקצירת העומר היא שלכתחילה חייבת להוציא את הטבעת לפני הטבילה, ואם שכחה — תחזור ותטבול
בדיעבד אם לנתה עם בעלה או נמצאת במקום בו לא יכולה לטבול שוב, אינה חייבת לטבול
אם טרם לנה עם בעלה ויכולה לחזור ולטבול — תטבול. לענ"ד הטבילה בלא ברכה
האם לפי הוראות משרד הבריאות ניתן לחייב רופא לשחרר חולה בשבת מאשפוז במידה והחולה מעוניין להשתחרר והרופא שומר שבת?תודה,
I would appreciate direction where to look for a solution: we are a religious married couple in our early fifties postmenopausal and vaginal sex has
שלום וברכה! אנחנו סטודנטיות שעושות עבודה על אמצעי מניעה נשמח אם תוכלו להפנות אותנו למקורות בעד ובנגד (לא רק הלכתיים) תודה רבה ושבוע טוב!
