טיפול בפצועים עוינים (מחבלים) בשבת

לכב' הרב,

במשך עבודתי בחדר מיון בבי"ח הדסה, נתקלתי מספר פעמים במטופלים שהובאו על ידי כוחות הביטחון – החשודים בפעילות חבלנית עוינת, או מחבלים ממש (לי לא היה ידוע תוך כדי הטיפול הסטטוס של כל אחד). נסיבות אלו העלו אצלי מספר שאלות:

האם יש חובה הלכתית לטפל בחולים אלו? האם צריך לטפל קודם בחולים יהודים, או לפחות אלו שלא אויבי ישראל

. האם ניתן (או חובה) לטפל בהם בשבת ויום טוב?

האם חובתי כרופא להתעלם ממעמדו של החולה ולהתייחס אליו כ"אדם באשר הוא אדם"?

. כיצד צריכים לנהוג "בשטח" (למי שמשרת כרופא מילואים) עם מחבלים שנפגעים תוך כדי לכידתם, או פעילות מבצעית אחרת, או – במצב קיצון – מחבל שנפגע תוך כדי נסיון פיגוע?

לא מצאתי מאמר ב"אסיא" בנושא זה. אני חושב אולי שיש כיוון מסיפורו של נעמן ואלישע במלכים ב', אבל כמובן שאין פוסקים הלכה ישר מהתנ"ך. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום

תודה רבה על זמנך והתייחסותך.

א ב