לכב' הרב,
במשך עבודתי בחדר מיון בבי"ח הדסה, נתקלתי מספר פעמים במטופלים שהובאו על ידי כוחות הביטחון – החשודים בפעילות חבלנית עוינת, או מחבלים ממש (לי לא היה ידוע תוך כדי הטיפול הסטטוס של כל אחד). נסיבות אלו העלו אצלי מספר שאלות:
האם יש חובה הלכתית לטפל בחולים אלו? האם צריך לטפל קודם בחולים יהודים, או לפחות אלו שלא אויבי ישראל
. האם ניתן (או חובה) לטפל בהם בשבת ויום טוב?
האם חובתי כרופא להתעלם ממעמדו של החולה ולהתייחס אליו כ"אדם באשר הוא אדם"?
. כיצד צריכים לנהוג "בשטח" (למי שמשרת כרופא מילואים) עם מחבלים שנפגעים תוך כדי לכידתם, או פעילות מבצעית אחרת, או – במצב קיצון – מחבל שנפגע תוך כדי נסיון פיגוע?
לא מצאתי מאמר ב"אסיא" בנושא זה. אני חושב אולי שיש כיוון מסיפורו של נעמן ואלישע במלכים ב', אבל כמובן שאין פוסקים הלכה ישר מהתנ"ך. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום
תודה רבה על זמנך והתייחסותך.
א ב
ככלל, יש לטפל בנפגעי הפיגוע לפני הטיפול במפגע, בוודאי אם הקדמת הטיפול במפגע עלולה לגרום החמרה במצבם של הנפגעים.
מעבר לכך הדיון חורג ממסגרת זו וכל מקרה נדון לגופו.
חשוב לזכור כי נושא זה איננו הלכתי טהור ויש לו גם השלכות פוליטיות וגם השלכות בינלאומיות. לכן אין לחרוג מן הכלל המחייב לטפל בכל אדם באשר הוא אדם.
חומר נוסף תוכל למצוא במנוע החיפוש למאמרים שבאתר מכון שלזינגר, בקישור:
https://www.medethics.org.il/siteheb/ArticlesSearch.asp
אם תסמן בחלון הנושאים "קדימויות רפואיות".
אני בשבוע 8 להריון, בשבוע שעבר החלו דימום והגעתי לב"יח, שם נאמר שכנראה בגלל רחם מלא שרירנים, הם מדממים. הדימום פסק לאחר יום. האם אני
שלום. שאלה לרב ד"ר הלפרין. מה דעתך על גלולות היום שאחרי (פוסטינור new). לאחר מעשה שטות עם בת זוג לא קבועה הצעתי לה ליטול והיא
אני וחברי מעוניינים להינשא בשנה הבאה, כאשר אני אהיה אי"ה בת שירות. אנחנו מתלבטים האם להינשא באמצע השנה (לפני פסח) או בקיץ (לאחר ספירת העומר).
