מטופל שיודע שהוא נכנס לטיפול שבסופו ישמידו את כל כליו – כולל התפילין. האם עדיף שלא יכניס תפילין ויוותר על הנחת תפילין במשך שבוע או יכניס איתו את התפילין בידיעה שיצטרכו להשמידם?
י
יש מחלוקת הפוסקים מה עדיף:
לבטל באופן זמני את מצוות הנחת התפילין, כדי למנוע את איבוד התפילין בהמשך, או שעדיף לקיים את המצווה גם אם כתוצאה מכך יגרם אחר כך איבוד של תפילין. ראה נשמת אברהם, חלק אורח חיים, סימן ל"ח, ס"ק ח, פסקה 1. מאחר וכמעט כל גדולי הדור, כולל החזון אי"ש, תומכים בדעה הראשונה, לכן עדיף להמנע באופן זמני מקיום המצווה כדי למנוע איבודם של התפילין עם האזכרות שבהם.
חריג אחד בכל זאת קיים, והוא מה שכתב בשו"ת מנחת יצחק חלק ד' סימן ח', שכאשר עלול להגרם לחולה עגמת נפש ממשית, אזי אם מדובר בחולה שיש בו סכנה, מותר לו לקיים את מצוות התפילין למרות שהדבר יגרום לאיבודם בעתיד.
המומחים של "עצת נפש" מפרסמים כי אמונה ודבקות נותנים את הכח הדרוש להכניע את הנטיה ההפוכה. הורים וחברים מדקלמים את הדברים לילדיהם ואלה מפתחים רגשות
לפני כ5-6 שנים לערך אחד מחברי המחזור שלנו החל להתקרח, הוא לא הסביר לכולם כתוצאה ממה, למה ומדוע, אבל אחרי כחודש קבוצות קבוצות משערותיו היו
לפני מס' שנים עברתי ניתוח וריקוצלה(דליות), ונאמר שהדבר עלול לגרום לי בעייה בפוריות ועל- כן כדאי לעשות ספירת זרע. כרגע ב"ה, אני עומד בגיל חופה
