ביוץ בזמן שבעה נקיים
שלום, אשתי ואני מצויים לאחרונה בטיפולי פוריות. החודש הנחה אותנו הרופא (פרופ' מרגליות) להזריק מנוגון לעידוד הביוץ, מתוך כונה להגיע לביוץ במועד הטבילה או למחרת.
מטופל שיודע שהוא נכנס לטיפול שבסופו ישמידו את כל כליו – כולל התפילין. האם עדיף שלא יכניס תפילין ויוותר על הנחת תפילין במשך שבוע או יכניס איתו את התפילין בידיעה שיצטרכו להשמידם?
י
יש מחלוקת הפוסקים מה עדיף:
לבטל באופן זמני את מצוות הנחת התפילין, כדי למנוע את איבוד התפילין בהמשך, או שעדיף לקיים את המצווה גם אם כתוצאה מכך יגרם אחר כך איבוד של תפילין. ראה נשמת אברהם, חלק אורח חיים, סימן ל"ח, ס"ק ח, פסקה 1. מאחר וכמעט כל גדולי הדור, כולל החזון אי"ש, תומכים בדעה הראשונה, לכן עדיף להמנע באופן זמני מקיום המצווה כדי למנוע איבודם של התפילין עם האזכרות שבהם.
חריג אחד בכל זאת קיים, והוא מה שכתב בשו"ת מנחת יצחק חלק ד' סימן ח', שכאשר עלול להגרם לחולה עגמת נפש ממשית, אזי אם מדובר בחולה שיש בו סכנה, מותר לו לקיים את מצוות התפילין למרות שהדבר יגרום לאיבודם בעתיד.
שלום, אשתי ואני מצויים לאחרונה בטיפולי פוריות. החודש הנחה אותנו הרופא (פרופ' מרגליות) להזריק מנוגון לעידוד הביוץ, מתוך כונה להגיע לביוץ במועד הטבילה או למחרת.
לכבוד הרב הלפרין שליט"א,אודה אם נוכל לדבר על שאלה זו, ואולי להעלות את הדברים אח"כ בכתב: מקובל אצל הרבה מורי הוראה שאם אשה מוצאת כתם
שלום.אישתי עברה גרידה לעובר שהפסיק לו הדופק בשבוע ה 11.ברצוני לדעת מה ההלכה לגבי הפסק הטהרה?