בס"ד שלום לרבנים ולרופאים, ב"ה אני נשואה מזה 7 שנים (בת 39 כמעט) ללא ילדים. עשיתי 3 נסיונות הפריה שלא עלו יפה. גופי לא הגיב והתייחס לטיפול. בבדיקות נתגלה שגם לבעלי איכות וכמות הזרע ירודה מאוד. אולם לבעלי מנישואין ראשונים 2 ילדים (בן ובת). כך ששאלנו אישיות רבנית גדולה שאסרה עליו להוציא ז"ל. הוי אומר שאי אפשר לעשות טיפולי הפריה. בינתיים הוא עשה ניתוח וריקוצלה, אבל אי אפשר לבחון אם זה בסדר, פרט להרגשתו של בעלי שנראה לו שזה יותר טוב. המצב מבחינה טבעית לא נראה מי יודע מה מבטיח, על כן אינני משקיעה כל כך בהליכה לרופאים. משקיעה יותר בבטחון ובאמונה שהכל מאיתו יתברך. אבל חששותי שאינני "עושה השתדלות". שייך בכלל להשתדל מבחינה רפואית במצבנו? תודה רבה. כל טוב שנתבשר בשורות טובות בס"ד.
מומלץ לחזור לאישיות רבנית גדולה ולהציג לפניו:
1. חוות דעת רפואיות, שסיכויי האישה להתעבר קטנים מאוד ללא בדיקת זרע.
2. את רצונה העז של האישה להיות אמא, בין היתר, בגלל רצונה בבן תומך לעת זיקנתה (יש חשיבות הלכתית להצגה מפורשת של טיעון זה)
לאחר קבלת התשובה עם שם הפוסק, והפרטים של השאלה שהופנתה אליו יחד עם תשובתו, תוכלי לחזור אלינו שוב.
ביוץ מוקדם שלום אני נשואה כ 7 חודשים .משך המחזור שלי הוא 24 בממוצע, והביוץ ביום 11. הבנתי שישנה אפשרות לאחר את הביוץ בכדי שלא
I am currently looking at halachic principles involving all types of transplants. While I have found many references to organ, bone marrow, corneal transplants, I
שלום רב, במסגרת עבודה אקדמית אני עוסקת בשאלה של סיום החיים ורגע המוות. שאלתי היא לאו דווקא הלכתית, אלא יותר רפואית. כפי שלמדתי עד כה,
