שמירת הריון עקב דימומים
אני בתחילת הריון ונמצאת בשמירה עקב דימומים. כיצד עליי לנהוג מבחינה הלכתית? האם אני נחשבת כנידה? ואיך יהיה עליי לנהוג כשיפסק הדימום?
סבתא שלי במצב דמנציה מתקדמת מאוד אינה מתקשרת אך מביעה סימני סבל וכאב, לעיתים קרובות נאנחת בקול ונראית כואבת, מוזנת באמצעות פג, נמצאת בבית אבות, לאחרונה מצבה מדרדר, הכליות בכשל אך לעיתים בשיפור, נוטה לאספירציות ודלקות ריאות חוזרות כתוצאה מההזנה, אנחנו בני המשפחה (אמא שלי האפוטרופוס) מסרבים לשלוח אותה למיון ומבקשים טיפול במוסד בלבד (נותנים עירוי נוזלים עם אנטיביוטיקה במוסד עפ"י הצורך) בכדי למנוע ממנה סבל נוסף, לעיתים קרובות עושים לה "סקשיין" שכרוך בסבל נוראי (הכנסת כף מטבח הכרוכה בפד גזה בכוח בכדי לפתוח לה את הפה על מנת להכניס צינור לביצוע השאיבה) תוך כדי פציעות בחלל הפה ודימום.
השאלה שלי האם מותר לנו להימנע משליחה למיון? האם מותר לנו לבקש להמנע מהפעולה הנקראת סקשיין בכדי למנוע ממנה את הסבל הרב הנגרם מכך?
לא ניתן לענות לשאלה זו ללא דו"ח סטטוס רפואי עדכני.
אני בתחילת הריון ונמצאת בשמירה עקב דימומים. כיצד עליי לנהוג מבחינה הלכתית? האם אני נחשבת כנידה? ואיך יהיה עליי לנהוג כשיפסק הדימום?
שלום רב. האים יש הקלות בנושא הנידה ואמצעי מניעה לזוגות אשר הבעל עדיין חייל בצבא ומגיע הביתה אחת לשבוע/שבועיים?
Now I have a question I was hoping you could give me your thoughts on. The academic velt wants to tainah that pri'ah is a
שלום וברכה. "הרבה נימין בראתי באדם וכל נימא ונימא בראתי לה גומא בפני עצמה שלא יהו שתים יונקות מגומא אחת, שאלמלי שתים יונקות מגומא אחת