PGD לשם התאמה לתרומת מח עצם (עבודת סטודנט)
לצורך עבודה בביולוגיה רציתי לדעת מה עמדת ההלכה ביחס לברירה טרום השרשתית למטרות רפואיות, כלומר על מנת שהוולד יתאים לתרומת מח עצם לאחיו החולה בתלסמיה.
ב"ה
שלום רב. יש לי מספר שאלות ואודה לקבלת תשובתכם:
1. אישה הסובלת מכאבי בטן, בעיקר בוסת, אך לא רק, וגם כאבים בזמן אישות, האם מותר לה לעבור כריתת רחם אחרי שילדה ילדים? וזאת אחרי שטיפולים אחרים, גלולות וכו' לא הצליחו לעזור באופן ניכר (אבחנת הרופאים – גודש אגני אך אולי גם אנדומטריוזיס).
2. מה לעשות אם נקבעו לי גלולות בתור טיפול אפשרי, בלקיחה רצופה כדי לצמצם וסתות, ויש לי דימום מזערי. אם לא לקחת גלולות ולסבול? מבחינה רפואית אין בעיה בדימום.
3. מה עושה אישה, אם יש לה דימום לא סדיר, אך היא לא על גלולות, והאי בברור אבל לוקח זמן עד שמוצאים את הבעיה, ואולי בכלל לא יצליחו למנוע לגמרי את הדימון המזערי.
תודה וחג שמח
1. אם קיימת בעית אנדומטריוזיס לגמרי לא בודאי שהבעיה תיפטר ע"י כריתת רחם.
2. ככלל, אין לבצע כריתת רחם רק בגלל "שאולי זה יעזור" אלא חייבים למצוא קודם את האבחנה הנכונה ואז, על פיה, ניתן יהיה לדון גם בשאלה ההלכתית. אסור לשכוח כי כריתת רחם מוגדרת בהלכה (בצדק) כסירוס של האישה, והיא איננה מותרת אלא במקרים בהם ההצדקה היא חד משמעית.
3. גלולות שמצמצמות את הדימום.
רופא טוב יכול ללמוד מהשינוי שחל בעקבות הגלולות כיצד להמשיך בטיפול ולמנוע את הדימום באופן שיאפשר חיי משפחה תקינים.
4. בכל מקרה, גם משיקולים רפואיים כבדי משקל (לפעמים הדימום יכול להיות סימן לבעיה רפואית חמורה מאוד) וגם משיקולים הלכתיים, יש להתאמץ ולהביא לאבחנה רפואית בהקדם האפשרי.
לצורך עבודה בביולוגיה רציתי לדעת מה עמדת ההלכה ביחס לברירה טרום השרשתית למטרות רפואיות, כלומר על מנת שהוולד יתאים לתרומת מח עצם לאחיו החולה בתלסמיה.
אשה בחודש שני להריונה (הריון שני) , איננה מוגדרת בסיכון, אבל צמה בדרך כלל באופן מאד קשה, ומתלוננת על תחושת צימאון כל הזמן האם יכולה
דחוף! למשיבים שלום! אני בחודש השני להריון, בתענית אסתר אני אהיה בתחילת שבוע 10 להריון. ההריון שלי תקין, אך אני חשה בחילות ולכן לא אוכלת