קונפליקט בין ההלכה לרפואה
שלום רב, אני סטודנטית לחינוך ותושב"ע. במסגרת עבודת הגמר שלי אני מחפשת קונפליקט בין ההלכה לרפואה, האם קיים?והיכן? אינני יודעת אם במסגרת תפקידכם אתם עונים
ר.ד.נ.
שלום רב,
ברצוני לשאול לעניין כהן המתנדב/עובד במד"א/חדר טראומה, לעניין טומאה, ואפילו שלא נקבע מותו של אדם, לעתים ניתן לראות בפירוש כי האדם מת, {איבוד צלם אנוש, חיוור וקר וכו'} אי לכך מדובר באדם מת האם חובש/רופא שהינו כהן, צריך לצאת מן החדר/אמבולנס??? ובאם נקבע מותו ע"י רופא , האם צריך לרדת מן האמבונס באמצע הדרך? הדבר מקבל משנה תוקף עקב רצוני להשתלם בלימודי רפואת חירום {פארמדיק} וידוע הדבר כי שם בודאי אתקל לצערי במתים{לא בזמן הלימור ,אלא הלכה למעשה}
כך נפסק להלכה (יו"ד סי' שעא) שאפילו בחולה גוסס אסור לכהן להיות באותו אוהל אלא אם כן צריך עדיין לטפל בחולה וכל שכן כשמדובר במת – גם אם רק לפי ריאות עיני הפאראמדיק, חייב הכהן לצאת מתחת האהל. וראה בספר נשמת אברהם ח"ד עמ' קנח.
שלום רב, אני סטודנטית לחינוך ותושב"ע. במסגרת עבודת הגמר שלי אני מחפשת קונפליקט בין ההלכה לרפואה, האם קיים?והיכן? אינני יודעת אם במסגרת תפקידכם אתם עונים
האם מותר להוציא מנפטר או נפטרת חומר תורשתי לזיהוי חלל, לאבהות או לתרומת זרע?
שלום, ברצוני להיוועץ בכם ולשמוע את עמדתכם ודעתכם לגבי נושא אישי. יש לי אח בכור בן 42 ,לפני 15 שנים נפל למשבר נפשיי קשה שהוביל
לכבוד הרבנים שליט"א האם רשאי רופא להענות לקריאת חירום (או לצורך הענין כל מטפל חירום כגון כבאי אש וכד') לטפל בחולה שיב"ס שנמצא בתוך כנסיה