רפואה צבאית: טיפול בפצועי אוייב
לאנשי המכון שלום רב, אני סטודנט בשנה שניה לרפואה ואני לומד רפואה במסגרת צבאית. כלומר בסיום לימודיי אהיה רופא צבאי. יש שאלה שמטרידה אותי הרבה
ר.ד.נ.
שלום רב,
ברצוני לשאול לעניין כהן המתנדב/עובד במד"א/חדר טראומה, לעניין טומאה, ואפילו שלא נקבע מותו של אדם, לעתים ניתן לראות בפירוש כי האדם מת, {איבוד צלם אנוש, חיוור וקר וכו'} אי לכך מדובר באדם מת האם חובש/רופא שהינו כהן, צריך לצאת מן החדר/אמבולנס??? ובאם נקבע מותו ע"י רופא , האם צריך לרדת מן האמבונס באמצע הדרך? הדבר מקבל משנה תוקף עקב רצוני להשתלם בלימודי רפואת חירום {פארמדיק} וידוע הדבר כי שם בודאי אתקל לצערי במתים{לא בזמן הלימור ,אלא הלכה למעשה}
כך נפסק להלכה (יו"ד סי' שעא) שאפילו בחולה גוסס אסור לכהן להיות באותו אוהל אלא אם כן צריך עדיין לטפל בחולה וכל שכן כשמדובר במת – גם אם רק לפי ריאות עיני הפאראמדיק, חייב הכהן לצאת מתחת האהל. וראה בספר נשמת אברהם ח"ד עמ' קנח.
לאנשי המכון שלום רב, אני סטודנט בשנה שניה לרפואה ואני לומד רפואה במסגרת צבאית. כלומר בסיום לימודיי אהיה רופא צבאי. יש שאלה שמטרידה אותי הרבה
שלום רב, נשאלתי על ידי אשה שעברה ניתוח ליזר בעיניה ועליה להקפיד שלא להרטיב אותן כיצד עליה לטבול. הערב מסתיימים שבעת הנקיים שלה ואינה יודעת
לכבוד הרב שלום! כך נאמר היום בYNET: אימו של רב סמל גיא חסון, שנהרג אתמול בקרבות בדרום לבנון, תרמה את אבריו. לאור בקשתה נלקחו מגופתו
התחלתי לעבוד במרכז לנכים מבוגרים עם פיגור. העבודה כוללת גם משמרות בשבת. אשמח לשמוע מעט על מה מותר ומה אסור לי,כמובן שאחרי חשיבה על מה