כשרות לעדות של מעשנים

כך אמר לי בשעתו הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שבמצב בו המעשנים אינם יודעים שהם עוברים על איסור רציחה (שענשו מיתה בידי שמים) הם אכן לא נפסלים לעדות.

וראה מה שכתבתי בספר אסיא ה', בסקירה ההלכתית על העישון עמ' 238-247, בהערה 69 סמוך לסוף המאמר.

ומכאן שאם מדובר באדם שהגיעו אליו הנתונים העובדתיים הנוגעים לעישון, והובהרו לו המשמעויות ההלכתיות הנובעות מהם גם לגבי כשרות לעדות – אכן הוא יפסל אם ימשיך לעשן.

וכן הבנתי את דעתו של הגר"א נבנצל, שהובאה בהערה 69 באסיא שם.

נ.ב לא ציינת מהו המקור שעורר אותך להתייחס לנושא. נשמח אם תציינו.