בס"ד
לכבוד הרב מרדכי הלפרין שליט"א
אין מקום לטעון שמעשנים פסולים לעדות,
מידי דהוי כאותם דקבור נפשא ביום טוב במסכת סנהדרין דף כו:
כלשון הרמב"ם הלכות עדות יב, א
"שרוב העם אינן יודעים דברים אלו".
ד
כך אמר לי בשעתו הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שבמצב בו המעשנים אינם יודעים שהם עוברים על איסור רציחה (שענשו מיתה בידי שמים) הם אכן לא נפסלים לעדות.
וראה מה שכתבתי בספר אסיא ה', בסקירה ההלכתית על העישון עמ' 238-247, בהערה 69 סמוך לסוף המאמר.
ומכאן שאם מדובר באדם שהגיעו אליו הנתונים העובדתיים הנוגעים לעישון, והובהרו לו המשמעויות ההלכתיות הנובעות מהם גם לגבי כשרות לעדות – אכן הוא יפסל אם ימשיך לעשן.
וכן הבנתי את דעתו של הגר"א נבנצל, שהובאה בהערה 69 באסיא שם.
נ.ב לא ציינת מהו המקור שעורר אותך להתייחס לנושא. נשמח אם תציינו.
שלום רב! אני כותב כעת עבודה סימנריונית בנושא שיטות לכתיבה מותרת בשבת במקרי חירום. בעבודתי התמקדתי בעיקר בשיטות של סימון באמצעות אותיות וקודים בטבלאות או
במושב זקנים, אשר אין בעל קורא, אלא זה היושב על כסא, האם מותר לו לקרוא בתורה או במגילת אסתר, כאשר הס"ת או המגילה מונח על
שלום רב, אני כבן 15. סליחה על התיאור המפורט לקמן: במהלך שינתי יצאה ממני שכבת זרע מוזרה מאוד. היא הייתה מאוד סמיכה וקצת צהובה, וחלק
