לב יודע מרת נפשו? – הרגשת החולה והמלצת הרופא באכילת מצה בפסח
אם חולה בטוח שמצה מזיקה לבריאותו אבל הרופא אינו רואה בעכילת מצה סיכון – לפי מי הולכים, לפי הרגשת החולה או לפי הערכת הרופא ?
במהלך חיפוש שערכתי באינטרנט זכיתי למצוא מאמר מעניין מאת פרופ' אברהם סופר אברהם בדבר סימן שכ דיני סחיטה בשבת סעיף יז (א): ספוג, אין מקנחין בו אא"כ יש בו בית אחיזה, גזירה שמא יסחוט. הנני מצרפת לנוחיותך קישורית למאמר האמור:
https://www.medethics.org.il/articles/NA2/NishmatAbraham.OC.320.asp
בעודי קוראת את המאמר, עלתה בליבי שאלה אשר טרם הצלחתי למצוא לה מענה.
הפרופסור הנכבד במאמרו התייחס לסוגיית ניקוי פצע, לפיו: "אסור ליקח צמר-גפן או ליגנין ולטבלם במי-חמצן, אלכוהול או יוד וכדומה…".
אשמח לדעת מהו אותו ליגנין. האם המדובר בצימרוני עץ, קרי: מקלון עץ אשר בשני קצוותיו ישנו צמר גפן דחוס מלופף?
תודות על התייחסותך.
ליגנין (באנגלית: lignin או lignen) הוא תרכובת פולימרית. הציטוט משמירת שבת כהלכתה פרק לב הערה קנב כפי שמובא בהערה 7 במאמר.
אם חולה בטוח שמצה מזיקה לבריאותו אבל הרופא אינו רואה בעכילת מצה סיכון – לפי מי הולכים, לפי הרגשת החולה או לפי הערכת הרופא ?
שלום לרב: הסיטואציה היא שבה זוג יהודי מחליט להרות בהפרייה חוץ גופית. הזרע שבהפרייה איננו של האב המקורי, כי אם נלקח מתורם, כך שמבחינה גנטית
לאחרונה אובחנתי כחולת סוכרת. יש לי שתי שאלות: א. מה עלי לעשות בעניין 4 כוסות בליל הסדר? בליל שבת אני מבקשת מהמקדש שיוציא אותי ידי
שלום רב יש לי שאלה בקשר להנקה , הבן שלי בן שלוש חודשים וחצי ומצאתי לו מטפלת למשך היום ובמקרה היא מניקה את בנה בן