טומטום בימינו
אוקיי, אז שאלתי היא כזו: האם יש דבר כזה טומטום בימינו? אם יש, איך קורה תופעה כזו? ומה עושים עם דבר כזה? (מבחינה הלכתית ורפואית)
במהלך חיפוש שערכתי באינטרנט זכיתי למצוא מאמר מעניין מאת פרופ' אברהם סופר אברהם בדבר סימן שכ דיני סחיטה בשבת סעיף יז (א): ספוג, אין מקנחין בו אא"כ יש בו בית אחיזה, גזירה שמא יסחוט. הנני מצרפת לנוחיותך קישורית למאמר האמור:
https://www.medethics.org.il/articles/NA2/NishmatAbraham.OC.320.asp
בעודי קוראת את המאמר, עלתה בליבי שאלה אשר טרם הצלחתי למצוא לה מענה.
הפרופסור הנכבד במאמרו התייחס לסוגיית ניקוי פצע, לפיו: "אסור ליקח צמר-גפן או ליגנין ולטבלם במי-חמצן, אלכוהול או יוד וכדומה…".
אשמח לדעת מהו אותו ליגנין. האם המדובר בצימרוני עץ, קרי: מקלון עץ אשר בשני קצוותיו ישנו צמר גפן דחוס מלופף?
תודות על התייחסותך.
ליגנין (באנגלית: lignin או lignen) הוא תרכובת פולימרית. הציטוט משמירת שבת כהלכתה פרק לב הערה קנב כפי שמובא בהערה 7 במאמר.
אוקיי, אז שאלתי היא כזו: האם יש דבר כזה טומטום בימינו? אם יש, איך קורה תופעה כזו? ומה עושים עם דבר כזה? (מבחינה הלכתית ורפואית)
נולד לי בן בסימן טוב ובמזל טוב. ליולדת היה GBS חיובי, חיידק שנמצא בתעלת הלידה, ובגלל סיכון הדבקה לתינוק, היא מקבלת אנטיביוטיקה קודם הלידה, ולאחר
לפני כשנה וחצי ילדתי את בני הראשון בניתוח קיסרי ולאחר שפסק לי הדימום הלכתי לרופאה כדי לשאול על אמצעי מניע לנשים מניקות הרופאה נתנה לי
ילדי בן השבעה חודשים החל לקחת מספר ימים לפני חג הפסח צפוויט בתרחיף. דא עקא, שהטיפול אמור להימשך גם בחג הפסח עצמו. האם יש חשש