המש/ך לשאלה #7213 על המתנה לאחר נסיון החיאה:
כאשר הלב והנשימה פסקו, אך בוצעה החייאה שנכשלה, מהו מועד המוות מבחינה הלכתית:
מועד הפסקת הנשימה המוקדם או המועד המאוחר של קביעת כישלון ההחייאה?
על שאלה זו כבר ענה הגרי"י נויבירט ופסק:
"ומה הדין לגבי אדם שנמצא ללא נשימה וללא פעימות לב לפני השקיעה, ועושים לו החייאה ממושכת אך ללא הצלחה, כך שמותו נקבע אחרי השקיעה. שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שקובעים את היארצייט לפי הזמן שאיבד הכרתו כי מתברר למפרע שהוא מת אז, ולא לפי הזמן שקבעו את מותו." [מובא בנשמת אברהם מהד' תשס"ז, חיו"ד, סוף סימן שצז]
הלכה זו שמעתי בשעתו גם בשם הגרש"ז אויערבאך: מועד המוות נקבע רטרואקטיבית והוא המועד שבו נפסקה הנשימה ונפסקה פעילות הלב, לפני ההחייאה שנכשלה.
אני אשה אלמנה ויש לי בן זוג שהוא בחור דתי רווק עם כיפה סרוגה יש בנינו יחסים ואני שומרת את ימי המחזור עכשיו השאלה שלי
עברתי תהליך הזרעה. לא היו כל כאבים ולא היה דימום. האם יש בעיה? האם עלי לספור שבעה נקיים?
