שלום וברכה. אני משמש בקודש בקהילה קטנה ורחוקה. לפני תשעה באב פנה אלי יהודי בן כ45- החולה במחלה נוירולגית אוטו-אימונית שאלתו היתה האם לקחת את התרופות בצום, לטענתו שאל את הרופא שאמר לו שניתן לדלג על מנה אחת מה שפותר את הבעיה, כמו כן הוא לא רצה לקחת את התרופות ללא מים. לטענתו התרופות גורמות לו להתייבש וממילא אם הוא רוצה לצום הוא צריך להפסיק לקחת את התרופות יומיים שלשה לפני הצום. דעתי היתה שיקח את התרופות אפילו עם מעט מים (לא מן הדין אלא להתרגל ליוה"כ) ואם ירגיש צורך גדול לשתות במהלך הצום נתייעץ עם רופא. בפועל הוא לא לקח את התרופות במהלך הצום בלבד וצם כרגיל. אחרי הצום לפחות במשך שבוע הוא התלונן על סחרחורות נוראות ועל הרגשת התייבשות (הכל כמובן יכול להיות פסיכוסומטי). בקיצור השאלה היא מה להמליץ לגבי יום הכיפורים, כאשר לדעת הרופא ניתן לדלג על מנה ובשעת הדחק על שתיים אך החולה מרגיש דירדור במצב . תודה ויישר כח.
במקרה הספציפי הזה של המחלה הנוירולוגית האוטואימונית, ניתן להתיר שתית נוזלים לשיעורין (פחות מכשיעור בכל פעם בהפסקה של 9 דקות לפחות בין מנה למנה) ביום הכיפורים, עד לרמה הנדרשת .
אינני יודעת באיזו מידה אתם יכולים לפסוק שאלה הלכתית רפואית – אך אני צריכה החלטה הלכתית שתוביל למהלך רפואי באופן חירומי – בעניין חיים ומוות
שלום וברכהאני אינני בגיל פריון. בעלי אובחן בסרטן כיס השתן ועובר טיפולים אמונותרפיים. הוראות הרופאים הן לקיום יחסים רק עם קונדום.היש התר הלכתי לשמוש בקונדום
אדם ללא רקע רפואי, שעבר ב'שבת' דום לב והפסיק לנשום, ומבחינה הלכתית ורפואית הוא נחשב ל'מת', מותר על פי ההלכה, להתחיל לעסות את לבו ולבצע
