נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נימה מצא לה

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

27 בנובמבר 2014

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

מהי המציאות במה שאומרת הגמ' שנימה באותו מקום עשויה לעשות את הבעל כרות שופכה? אא"כ מדובר בשערות ארוכות ממש ומאוד חזקות שתוכ"ד התשמיש אחת מהן הסתבכה סביב לאבר וכשהוא פרש מהאשה בכח הוא נעשה כרות שופכה, אבל זה נראה לי רחוק מאוד. וכ"ש לפי הדעה בגמרא שעשאתו כרות שופכה, דהיינו שעשתה זאת במזיד, ואז הכוונה לכאורה שהיא ליפפה בידיה עם אחת השערות שבאותו מקום את האבר שלו ושוב כשפרש ממנה נפצע אברו, וגם זה נראה לכאורה קשה ותמוה – היא יכולה לעשות זאת גם עם כלי משחית אחר, לאו דווקא עם נימה שספק תכרות וקרוב לוודאי תיתלש ממקומה!קצת יגעתי ולא מצאתי. יש לך פשט בזה?
י

תשובה:

א. בעיני ראיתי מקרים שנקטעה אצבע של תינוק בעקבות ליפוף שערה.
הליפוף גרם לפגיעה בזרימת הדם לאצבע, נגרמה היפוקסיה קשה, ובעיקבותיה נמק.
כך שהמנגנון המסביר את המוזכר בגמ'  — ידוע.
ב. כמו כן ראיתי בעיני  תינוק שנעשה כרות שופכה בעקבות היפוקסיה של העטרה, ונמק שבא בעיקבותיה.
ג.  להלכה, גם אם איבוד העטרה נגרם מנמק, כשהנמק נגרם ע"י מעשה אדם, דין הנפגע הוא של כרות שופכה.
המסקנה: מכך שמשהו לא מוכר לנו , לא נובע בהכרח שהוא בלתי אפשרי.

[print_link]

שאלות נוספות