שלום רב, אני מגדל חתול. החתול הגיע לגיל 8 חודשים, וכצפוי אצל חתולים בגיל כזה ומעלה, מתחילות אצלו התנהגויות בלתינסבלות – ניסיון לקפוץ מהחלון למטה(קומה 3), השתוללויות וכולי. מקובל בציבור הלא דתי שהפיתרון הוא סירוס. כעת, סירוס אסור, כמובן, על פי ההלכה. אני איני מעוניין לסרס אותו וסבור שעדיף לשחררו לגדול ברחוב. אישתי סבורה אחרת, מהסיבה הבאה. ידוע שאם נניח את החתול לחיות ברחוב, תוחלת החיים שלו היא כשנתיים (מסורס בבית הוא יחיה 10 שנים). לפיכך לטענתה מדובר בהצלת חיים. הסיפור מסתבך עוד יותר, לאור העובדה שאישתי קשורה רגשית לחתול – היא גידלה אותו מגיל צעיר מאוד, כך שהויכוחים שלנו בעניין זה מאיימים על שלום הבית. האם טענתה של אשתי עשויה להיות נכונה ובמצב כזה מדובר בהצלת חיים? כמו כן, גם אם לא כך הדבר, האם במצב של איום ממשי על שלום הבית ביננו מותר לי בכל זאת לסרס את החתול? אנא עזרתך. תודה,
א. הצלת חיות בהלכה משמעותה הצלת חיי אדם.
ב. לאור הנתונים שהעלתם נראה שאתם זקוקים ליעוץ נישואין דחוף.
ג. סירוס חתול זכר מהווה איסור תורה והוא הותר רק במקום פיקוח נפש.
ד. כדאי לעיין במאמרו של הרב ד"ר הלפרין "איסור הסירוס והשלכותיו"
ניתן לראות מאמר זה באתר מכון שלזינגר בקישור הבא:
https://www.medethics.org.il/articles/MISC/other1.asp
ניתן להתיר לבצע את העיקור בנקבות החתולים אך לא בזכרים.
אני אמורה להתחיל להשתמש בתרופה נגד אקנה בשם קיורטן. אני אצתרך להשתמש בה גם בתקופת פסח ולכן אני רוצה לדעת האם תרופה זו כשרה לפסח?
שלום, 6 חודשים אחרי לידה רביעית,הנקה חלקית,לא מקבלת מחזור בהנקה, מתענינת בהתקן תוך רחמי – מירנה, סובלת ממגרנות הורמונליות וחוששת מהחמרתן,אך מוקסמת מהרעיון שלאחר תקופת
