עבודה בנושא חילול שבת לצורך נפשי

 עי' באנציקלופדיה הלכתית רפואית של פרופ' אברהם שטיינברג, ערך "שוטה"
(כרך ז, עמ' 570-574), וערך "מניעת הריון" [למניעת טירוף דעתה של האשה
לאחר הלידה] (כרך ד, עמ' 773-774), ובהערות ומקורות שם.
מתוך דבריו, עולים לכאורה חמישה גדרים עיקריים שיש לדון בהם:
1. סכנת נפש גופנית (לו ו/או לאחרים) מחמת המחלה הנפשית, כגון אלימות רצח או חשש התאבדות.
2. סכנת נפש גופנית עקיפה בעקבות המחלה, כגון מחלת נפילה (אפילפסיה) שעלול ליפול בבור או נהר.
3. חשש לערעור מצבו הנפשי של חולה שיש בו סכנה, שעלול להחמיר את מצבו הבריאותי.
4. סכנת נפש רוחנית על ידי הגדרתו כ"שוטה" המפקיעו ממצוות לגמרי.
5. סכנת נפש רוחנית על ידי ביטול ממצוות חלקית, כגון חוסר תפקוד לשמור שבת.
כפי שמבואר שם, רוב רובם של הפוסקים רואים גם במניעת או ריפוי מחלת נפש היתר של פיקוח נפש. אולם, יש שהתירו רק משום חשש סכנת נפש גופנית, ויש שהתירו גם בחשש סכנת נפש רוחנית, שתלוי גם בסוגיית פיקוח נפש למניעת המרת דת (שו"ע או"ח שו, יד). יש מקרים שהתירו אפילו איסור מן התורה, ויש מקרים שבהם התירו איסורים דרבנן משום חשש של "טירוף הדעת", כמבואר שם. ועי' גם בנשמת אברהם לפרוס' א.ס. אברהם, או"ח הקדמה לסימן שכח, "חולה פסיכיאטרי".
לפסיקה בנושא ראה בתשובה הקודמת #7120
בברכה,
מאיר אורליאן