עבודת אחות במיון בשבת (נקיון גופה, שינוי במלאכות)

שלום וברכה,

אתחיל בע"ה לעבוד במיון ע"כ (בהמשך לשיחתנו הטלפונית אמש- בשלושה שבועות הראשונים נאמר לי כי לא אעבוד שבתות וחגים) ברצוני כעת לשאול שתי שאלות:

1. בנוגע לפטירת חולה במיון-מה ההלכות הקשורות בנקיון הגופה במיון, עטיפתה וכדו', שמעתי שישנם הלכות כמו ליטול ידיים בלי לנגב אחרי ההתעסקות עם נפטר אך לא ידוע ל יעל מקור מוסמך לכל ההלכות שעלי לדעת בענין (אני מבקשת לדעת את ההלכות המסוימות הרלונטיות לעבודה כמו שלי ואם אפשרי אשמח להמנע מלהתעמק בקריאת ספרים ארוכים בנושא זה, אינני מתכוונת לעבוד בזק"א..)

2. רציתי לשאול אם דעת הרב זהה למה שאני וחברתי הבנו במהלך לימוד שש"כ. לפי שש"כ לב/ ט, אם חולה חושב שמחלתו מסונת ונשקפת סכנה לחייו מחשיבים זאת כחולה שיש בו סכנה, בהתיעצות עם חברה (דתיה) שעובדת מס' שנים במיון היא טענה שמרבית החולים המגיעים למיון עונים על קרטריון זה (ואם לא אז על קרטריון של חום גבוה מסיבה לא ברורה או חום לא גבוה כתוצאה מבעיה פנימית) אם כך, האם נכון לחשוב שרוב הפונים למיון הם חולים שיש בהם סכנה ולכן מותר לעבור על דאורייתא בשינוי?

אשמח לשמוע את דעת הרב והאם לדעת הרב יש עוד מקרים מסוימים נפוצים במיון שאינם בגדר סכנה ויש לשים לב לכך במיוחד לפני מתן הטיפול.

תודה רבה

ע'