שאלה פואית לעבודה על תאומים מחוברים
שלום רב, במסגרת עבודה בבית ספרנו , אנחנו צריכות לעשות עבודה על תאומי סיאם. בשלב מתקדם היינו צריכות לנסח שאלת חקר ועשינו זאת. אבל אנחנו
שלום וברכה,
אתחיל בע"ה לעבוד במיון ע"כ (בהמשך לשיחתנו הטלפונית אמש- בשלושה שבועות הראשונים נאמר לי כי לא אעבוד שבתות וחגים) ברצוני כעת לשאול שתי שאלות:
1. בנוגע לפטירת חולה במיון-מה ההלכות הקשורות בנקיון הגופה במיון, עטיפתה וכדו', שמעתי שישנם הלכות כמו ליטול ידיים בלי לנגב אחרי ההתעסקות עם נפטר אך לא ידוע ל יעל מקור מוסמך לכל ההלכות שעלי לדעת בענין (אני מבקשת לדעת את ההלכות המסוימות הרלונטיות לעבודה כמו שלי ואם אפשרי אשמח להמנע מלהתעמק בקריאת ספרים ארוכים בנושא זה, אינני מתכוונת לעבוד בזק"א..)
2. רציתי לשאול אם דעת הרב זהה למה שאני וחברתי הבנו במהלך לימוד שש"כ. לפי שש"כ לב/ ט, אם חולה חושב שמחלתו מסונת ונשקפת סכנה לחייו מחשיבים זאת כחולה שיש בו סכנה, בהתיעצות עם חברה (דתיה) שעובדת מס' שנים במיון היא טענה שמרבית החולים המגיעים למיון עונים על קרטריון זה (ואם לא אז על קרטריון של חום גבוה מסיבה לא ברורה או חום לא גבוה כתוצאה מבעיה פנימית) אם כך, האם נכון לחשוב שרוב הפונים למיון הם חולים שיש בהם סכנה ולכן מותר לעבור על דאורייתא בשינוי?
אשמח לשמוע את דעת הרב והאם לדעת הרב יש עוד מקרים מסוימים נפוצים במיון שאינם בגדר סכנה ויש לשים לב לכך במיוחד לפני מתן הטיפול.
תודה רבה
ע'
לשאלה 1:
השו"ע באו"ח סימן ד' סעיף י"ח פסק שהנוגע במת צריך ליטול ידיו משום רוח רעה ששורה על הידים, ולכן עדיף למהר וליטול ידים דוקא במים ולא לנקות את הידים בטישו וכדומה. ויש מחמירים שצריך ליטול ידיו ג' פעמים.
לשאלה 2:
התשובה חיובית. רוב הפונים לחדר מיון מוגדרים כחולים שיש בהם סכנה.
גם אם את שמה לב שהחולה מוגדר (נחשב) כחולה שאין בו סכנה, מותר לך לעבור על דרבנן בשינוי.
שלום רב, במסגרת עבודה בבית ספרנו , אנחנו צריכות לעשות עבודה על תאומי סיאם. בשלב מתקדם היינו צריכות לנסח שאלת חקר ועשינו זאת. אבל אנחנו
שלום וברכה, אני ב"ה בתחילתו של הריון ראשון. לא כל כך ברורות לי ההשלכות הרפואיות וההלכתיות של צום בהריון בכלל, ובפרט אצלי. שאלתי היא האם
שלום הרבשמי מ',אני לא רואה היום מערכת המגדלת תלמידי חכמים בעלי רקע מדעי.בעצם, אין אף מוסד העוסק בכך באמת. אין אף מוסד המקנה ויוצר גישה