פדיון הבן לאחר הפלה בשבועות הראשונים להריון קודם

השאלה הקובעת היא מה היה גילו של העובר בזמן שהפסיק לחיות.

העקרון ההלכתי הוא כדלהלן:

אם הפסקת ההתפתחות של העובר הראשון היתה לפני היום ה41 מרגע ההפריה (עד שבוע שביעי + חמישה ימים למנין הרופאים, המוסיפים מטעמי נוחות 14 יום לגיל העוברי), אז ברור שניתן לפדות עם בברכה את הילד שנולד כדרכו בהריון השני.

אם הפסקת ההריון היתה מעבר ל50 יום ממועד ההפריה – אין צורך בפדיון. אם יש ספק או שההריון הראשון הפסיק להתפתח בין היום ה40 ל 50, אזי בדרך כלל ראוי לבצע פדיון הבן אך ללא ברכה.

הריונות קודמים בהם לא נצפה עובר, אינם פוטרים את ההריון הבא מפדיון הבן ויש לפדות אז בברכה.

עד כאן ברמה התיאורטית. ברמה המעשית ראוי להתייעץ עם רב מורה הוראה מנוסה.

מתוך הנתונים המובאים בשאלה, די ברור כי ההפלה התרחשה לפני היום ה40 להפריה, ואם כן יש לפדות בברכהאת הבן הנולד מההריון הראשון שאחרי ההפלה.