פעילות גופנית – חובה הלכתית? (המשך לשאלה 6682#)
שלום רבבהמשך לשאלתי הקודמת בנושא (#6682) פעילות גופנית בהלכה, אני מצרפת ממצאי מחקרים סטטיסטיים ביחס להשפעת פעילות גופנית על מחלות :מחקרים מראים יחס הפוך בין
אישה שהייתה בהריון ונפל לה העובר(מת בבטן היא הפילה וכו')ושוב היא נהייתה בהריון וב"ה היא ילדה בן זכר האם עושים לו פדיון? תודה על ההקשבה חירות..
תלוי באיזה שלב של התפתחות העובר, התרחשה ההפלה של ההריון הראשון.
ולכן, אם הפסקת התפתחות של העובר הראשון התרחשה לפני היום ה 41 מרגע ההפריה (עד שבוע 7+5 לפי מניין הרופאים, המוסיפים מטעמי נוחות 14 יום לגיל העוברי) אז ברור שניתן לפדות עם ברכה את הילד שנולד כדרכו בהריון השני.
אם הפסקת ההריון היתה מעבר ל 50 יום ממועד ההפריה – אין צורך בפדיון. אם יש ספק או שההריון הראשון הפסק להתפתח בין היום ה 40 ל 50, אזי בדרך כלל ראוי לבצע פדיון הבן אך בלא ברכה.
עד כאן ברמה התאורטית. ברמה המעשית ראוי להתיעץ עם רב מורה הוראה מנוסה.
שלום רבבהמשך לשאלתי הקודמת בנושא (#6682) פעילות גופנית בהלכה, אני מצרפת ממצאי מחקרים סטטיסטיים ביחס להשפעת פעילות גופנית על מחלות :מחקרים מראים יחס הפוך בין
We recently had a case of a severely demented old lady who stopped eating – apparently this is a sign of end-stage Alzheimer’s disease where
האם יוצאים ידי חובת פריה ורביה עם הולדת ילד עם תסמונת דאון? (ספק מוליד). יש לו שתי אחיות.
האים ניתן לבצע שינוי בגנים כשהשינוי שרצוי שיבצע הינו קטן כגון עוורון צבעים וגם אם ההורים מאוד רוצים כי הם מפחדים שיחסם בפניו אפשרויות שונות