שיקולים בהבאת ילד לעולם עם פגם גנטי בראיה (רסינטיס פיגמנטוזה)
היי צהריים טובים ברצוני לדעת האם עסקתם בנושא רסינטיס פיגמנטוזה – זו מחלת עינים שבה מתנוונת הרשתית ובתהליך איטי מביאה עד לאובדן ראייה. המחלה גנטית
שלום לכבוד הרב,
אשתי ואני נשואים וב"ה עתיד להיוולד לנו בן בכור.
לפני הריון זה אשתי היתה בהריון ונאלצנו להפסיק אותו מלאכותית בשבוע 9. האם ניתן לעשות פדיון הבן לבן שב"ה עתיד להיוולד לנו?
תודה מראש.
השאלה הקובעת היא מה היה גילו של העובר בזמן שהפסיק לחיות.
האם יש לך את הנתון החשוב הזה?
[במידה ואין לכם את הנתון ואינכם יכולים להשיגו, אז יש לפדות בלא ברכה]
העקרון ההלכתי הוא כדלהלן:
אם הפסקת התפתחות של העובר הראשון התרחשה לפני היום ה 41 מרגע ההפריה (עד שבוע 7+5 לפי מניין הרופאים, המוסיפים מטעמי נוחות 14 יום לגיל העוברי) אז ברור שניתן לפדות עם ברכה את הילד שנולד כדרכו בהריון השני.
אם הפסקת ההריון היתה מעבר ל 50 יום ממועד ההפריה – אין צורך בפדיון. אם יש ספק או שההריון הראשון הפסיק להתפתח בין היום ה 40 ל 50, אזי בדרך כלל ראוי לבצע פדיון הבן אך בלא ברכה.
הריונות קודמים בהם לא נצפה עובר, אינם פוטרים את ההריונות הבאים מפדיון הבן ויש לפדות אז בברכה.
עד כאן ברמה התאורטית. ברמה המעשית ראוי להתיעץ עם רב מורה הוראה מנוסה.
היי צהריים טובים ברצוני לדעת האם עסקתם בנושא רסינטיס פיגמנטוזה – זו מחלת עינים שבה מתנוונת הרשתית ובתהליך איטי מביאה עד לאובדן ראייה. המחלה גנטית
אני בתחילת הריון ונמצאת בשמירה עקב דימומים. כיצד עליי לנהוג מבחינה הלכתית? האם אני נחשבת כנידה? ואיך יהיה עליי לנהוג כשיפסק הדימום?
I am a Kohan and am interested in becoming a doctor. I would intend not to go into a field where constant contact with dead