פדיון הבן לאחר הפסקת הריון

השאלה הקובעת היא מה היה גילו של העובר בזמן שהפסיק לחיות.

האם יש לך את הנתון החשוב הזה?

[במידה ואין לכם את הנתון ואינכם יכולים להשיגו, אז יש לפדות בלא ברכה]

העקרון ההלכתי הוא כדלהלן:

אם הפסקת התפתחות של העובר הראשון התרחשה לפני היום ה 41 מרגע ההפריה (עד שבוע 7+5 לפי מניין הרופאים, המוסיפים מטעמי נוחות 14 יום לגיל העוברי) אז ברור שניתן לפדות עם ברכה את הילד שנולד כדרכו בהריון השני.

אם הפסקת ההריון היתה מעבר ל 50 יום ממועד ההפריה – אין צורך בפדיון. אם יש ספק או שההריון הראשון הפסיק להתפתח בין היום ה 40 ל 50, אזי בדרך כלל ראוי לבצע פדיון הבן אך בלא ברכה.

הריונות קודמים בהם לא נצפה עובר, אינם פוטרים את ההריונות הבאים מפדיון הבן ויש לפדות אז בברכה.

עד כאן ברמה התאורטית. ברמה המעשית ראוי להתיעץ עם רב מורה הוראה מנוסה.