שלום! אני מאוד מתעניין במקורות של נושא פדיון הבן. אני יודע שמקור המנהג נובע ממצוות "קדש לי כל פטר רחם." שניתנה בהקשר מכת בכורות. השאלה שלי קשורה למקורות היהודיים שיש בידינו. מהו המקור העתיק ביותר שמתאר את הטקס? אני לא מדבר רק על דיוני הלכה בנושא, אלא גם ממש על תיעוד ספציפי של מישהו שעושים לו את זה? קצת דחוף… תודה מראש,
מן התורה קיימת חובת הפדיה, ולא נדרש טכס מיוחד לשם כך.
הטקס הקיים היום הוא בן ארבעה שלבים.
א. האב מודיע לכהן שבנו הוא פטר רחם לאמו הישראלית.
ב. הכהן שואלו אז מה הוא מעדיף וכו'.
ג. תשובת האב העונה שהוא רוצה לפדות את הבן כמצוות התורה.
ד. עצם הפדיון, טכס זה נקבע לכל המאוחר בתקופת הגאונים.
ראה בפסקי הרא"ש, מסכת קידושין, פרק ראשון סי' מא, בשם הגאונים.
בנוסף כדאי שתעיין באתר דעת ותפעיל שם את מנוע החיפוש על "פדיון הבן".
כתובת אתר דעת:
https://www.yadsarah.org.il/daat
מאתר כיפה- שאלה מס' 107045 התקן ג'ינפיקס- נא לא לפרסם לפני שנתיים בהתייעצות איתכם הופניתי לד"ר אורי לוי והוא התקין לי את הג'יינפיקס אני כרגע
Kavod HaRabanim I would like to pose to you the following clinical situation for an opinion on the halacha. By way of background, I am
תרופות הומיאופטיות (במקרה הזה של חברת "heel" ) שמכילות מגנזיום סטאראט , ודרך לקיחתן היא המסה מתחת ללשון ויש להם טעם מתקתק , האם אפשר